לקבל את עצמי

בסרטון זה מתוארת בקצרה שגרת חייו ותובנותיו של ניק וגיקיק, צעיר מעורר השראה שנולד ללא גפיים – ללא ידיים וללא רגל, ואת תפיסתו מלאת ההומור, החיובית והאופטימית לגבי החיים באופן המעניק פרספקטיבה מעמיקה לגבי מהות חיינו, התפיסות לגבי אסירות תודה ממה שכן קיבלת ולא הדברים שאינך עושה, היותנו מוגבלות ולא מושלמים, העדר הכניעה לנורמות, והחשיבות של האמונה העצמית והקבלה של העצמי כפי שהוא כהוויה גשמית ורגשית שהיא שלמה.
אסיר תודה

בסרטון, מדגיש את משמעות היות האדם אסיר תודה על מה שנתברך בו, החשיבות שלא להתמקד בדברים שהיה רוצה להגיע אליהם, ומעוניין להצליח לבצע אותם אלא במה שיש לו וביכולות שלו להתגבר על התפיסה הכובלת ולחיות באופן נורמלי, במסגרת יכולותיו המיטביות. באופן שמשלים עם מי שהוא (כדבריו של ניק: “אין ערך לכך שאגיד לעצמי במהלך חיי: “הלוואי והיו לי רגליים וידיים”) ויחד עם זאת באופן שאינו כבול לתפיסות המגבילות באשר למה שאינו יכול לעשות.