ההערכה הרווחת היא שיחד עם כל החוכמה והקידמה היחסית של חכמי מצרים העתיקה, הפרעונים לא הבינו את תפקידו המרכזי של המוח בהוויה האנושית. הערכה זו מבוססת על כך שבמהלך החניטה, הוצא המוח מהגולגולת והושלך כשאריות איברים פנימיים לא משמעותיים. זאת  בשונה מאיברים אחרים שלגביהם הייתה למצרים הבנה בנוגע לחשיבותם התפקודית בגוף- איברים כמו לב, ריאות וכבד שאותם המצרים השאירו בגוף החנוט כדי שיסייע לאדם החנוט לתפקד אחרי מותו, בעולם הבא.