פרק ראשון מתוך הספר- השינוי מאת וויין ווו. דייר

מנין באתי ? חלק 2 – מתוך הפרק הראשון מתוך הספר “השינוי– להוביל את חייכם משאפתנות למשמעת”. מאת: וויין וו. דייר. הוצאת אופוס, 2013

מנין באתי ? 

כשאני חושב על האירועים שקרו ועל האנשים שחיו לפני בואי לעולם בשנת 1940, מסקרן אותי לדעת מה קבע שאיוולד בזמן שבו נולדתי. איפה הייתי לפני ההתעברות של אמי בשנת 1939? מה עשיתי במאות השתיים-עשרה והשלוש-עשרה, בימי מסעות הצלב? איפה הייתי בשנת 2500 לפני הספירה, כשנבנו הפירמידות? מה ואיפה הייתי מיליוני שנים לפני שבני אדם החלו להופיע על כוכב לכת זה, כשהדינוזאורים שוטטו בארץ? הרהור בשאלות מסוג זה הוביל אותי ללמוד די הרבה על המדע המסביר איך נוצרים דברים. אף שאיני מומחה בתחום, זה מה שלמדתי.

לפי הבנתי, בתחום הפיזיקה הקוונטית העובדה שלהלן היא בלתי-ניתנת להכחשה מבחינה מדעית: ברמה התת-אטומית הזעירה ביותר, חלקיקים אינם נוצרים מחלקיק. פירוש הדבר הוא שחומר נוצר ממשהו חסר צורה. המדענים קוראים לחוסר הצורה שמייצר חומר בשם “אנרגיה“. אנרגיה לא חומרית זו יצרה את החלקיק שהפך למי שאני כיום. אני חושב על זה כעל מעבר מאנרגיה לצורה, וכשאתם קוראים ספר זה, אני מזמין אתכם לשקול את השינויים שעברתם כדי להיות מי שאתם וכדי להגיע למקום שבו אתם נמצאים ברגע זה.

אני חושב על שבריר הפרוטופלזמה האנושית הקטנטן שהיה החלקיק האנושי הראשון שלי כעל חלק מ”משיכה עתידית” שהפכה לעובר, ואחר-כך לתינוק, לפעוֹט, לילד קטן, למתבגר, לבחור צעיר, לגבר בוגר, לאיש בגיל העמידה ולאדם שחי 70 שנה. כל השינויים האלה היו טבועים באותה אנרגיה מתהווה, שלבשה צורה גשמית כחלקיק מיקרוסקופי והפכה להיות אני.
איני מסוגל לתפוס כיצד התפתחות מופלאה כזו יכלה להתרחש בעיצובו של מי שאני כיצור גשמי, אבל אני מאמין שהיא אירעה באופן שאינו תלוי ביכולתי לעשות משהו בנוגע לכך מלבד להתבונן בהתפתחותי. אני באמת ובתמים איני עושה דבר. נראה שנכון יותר להתבונן בעצמי פשוט כמי שחי מכוחה של אנרגיה יוצרת-כול, שנראית כאילו אינה עושה דבר, אך בו בזמן אינה משאירה שום דבר בלתי-עשוי. מנין, אם כן, באה אותה נקודה מיקרוסקופית קטנטנה שהייתה ניסיוני הראשון בתור חלקיק?

זכרו כי לפי פיזיקת הקוואנטים, חלקיקים אינם באים מחלקיקים. אם נצמצם את אותו חלקיק מקורי למצבו התת-אטומי, הוא קטן מכרומוזומים, מאטומים, מאלקטרונים שבתוך האטום – ואף מהחלקיקים התת-תת-תת-אטומיים הנקראים קוורקים. מדענים הכניסו קוורק בגודל הנקודה שהייתי בראשיתי לתוך מאיץ חלקיקים המסתובב במהירות של 400 אלף קילומטר לשעה, וגרמו לו להתנגש בקוורק אחר. התוצאה? לא היה שם שום דבר. נראה שכלום אינו קיים ברגע ההפיכה לדבר מה. או, כפי שאני אוהב לומר, “ברגע ההפיכה משום מקום [nowhere] לכאן ועכשיו [now here]”. כל מה שקיים בעולם ה-מ… הוא אנרגיה טהורה נטולת צורה – ללא חלקיקים.
הפיזיקה המודרנית מאשרת את המטפיזיקה של ספר “בראשית”, שבו מסופר שהכול בא מאלוהים והכול היה טוב. באופן דומה, ב”טָאוֹ טֶה צִ’ינְג” מסופר שכל מה שקיים מקורו באי-קיום. לפיכך, השאלה מנין באנו נענית באופן דומה על-ידי הפיזיקה והמטפיזיקה. בשני התחומים מגיעים למסקנה שנוצרנו ממשהו חסר צורה, נטול גבולות, נטול התחלה ובלתי-חומרי. כולנו במהותנו יצורים רוחניים שחווים באופן זמני חוויה אנושית. זו מהותנו. מכאן באנו.

לרכישת הספר – “השינוי– להוביל את חייכם משאפתנות למשמעת” מאת ד”ר וויין וו. דייר, בהוצאת אופוס