דור הפייסבוק: על הקשר בין משמעת, רוח, טכנולוגיה וחינוך

בעשור האחרון חלה התגברות בקצב חדירת הטכנולוגיות העילאיות לחיינו בהיבטי היומיום. כך לדוגמה גובר השימוש בטלפונים הניידים החכמים- הסמארטפונים שנכנסו לחיינו באופן המשפיע מאד על אורח החיים של הבוגרים אך גם משליך מאד על אורחות חייהם של ילדים וצעירים, חינוך הצעירים, התפיסות, הפרספקטיבה האישית, דפוסים פסיכולוגיים של הילד והמתבגר, ומשליכה על היבטים שונים בגידול הילד, משמעת ומשמעות שחווה הילד מצד הוריו וסביבתו בהתפתחותו. 

ילדים. מקור: ויקיפדיה מאתר פליקר ברשיון שימוש cc2-by. צילום: daveparker

כך נתונים חדשים שמתפרסמים על פי מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה על ידי חוקרים מהחוג למדעי המדינה בקרב 591 תלמידים בכיתות י’-י”ב ו-144 מורים במקצועות שונים מעלים כי 91%-94% מתלמידי התיכון מדווחים כי במהלך השיעורים עצמם הם נוהגים לגלוש מידי פעם או יותר מכך ברשתות חברתיות כמו פייסבוק או באתרים לשיתוף קבצים כמו YOUTUBE יוטיוב במהלך השיעורים (בשנה האחרונה), נוהגים לשמוע מוסיקה במהלך השיעור, לשחק משחקי רשת או משחקים אחרים בטלפון הסלולרי, לצלם תמונות שלא קשורות ללימודים, לשלוח SMS מסרונים ותמונות.

החוקרים מציינים כי 4% מן התלמידים בלבד לא עשו כלל שימוש בטלפון הנייד בשיעור. על פי החוקרים הממצאים מעידים כי “כמעט אין רגע במהלך השיעור שתלמיד כלשהו לא משתמש במכשיר  הטלפון הסלולארי שלו” 

החוקרים מציינים כי הממצאים מצביעים על כך כי “בממוצע, כל תלמיד משתמש בטלפון הנייד ב-60% מהשיעורים, ובמיוחד בפונקציות אינטראקטיביות, רבות-משתמשים אשר הפרעתם למהלך השיעור גבוהה, ויש בהם פוטנציאל הפרעה ונזק ארוך טווח, מתמשך, נצבר, הרבה מעבר לגבולות הפיסיים של הכיתה וזמן השיעור. זאת באופן היוצר נזק המעיב על “מערכת החינוך בכללותה, על האקלים הבית ספרי, על ההישגים הלימודיים של הכיתה, על חוויית הלמידה של התלמיד ועל שחיקתו של המורה בבואו להתמודד עם בעיות המשמעת בכיתה”.

ממצאים אלה מחדדים את הצורך בהבנת הטכנולוגיה, הכלת תפקידיה החברתיים והבידוריים, אך יחד עם זאת נטילת אחריות של ההורים והמערכת החינוכית על התנהלות הילדים באופן שיציב לצעירים גבולות, יאפשר להם ללמוד ולתפקד לצד המכשירים הניידים (ואולי להשתמש בהם ככלי לימודי מסייע), תוך התנתקותם מקצב החיים המהיר שאותו מכתיבה הטכנולוגיה, התנתקות מהסלולרי כסימבול לשמירה על פרספקטיבה ויכולת התרגעות ושמירה על שקט נפשי והתבוננות נפשית, ללא צורך באמצעי גירוי חיצוניים, תוך פיתוח יכולות אישיות, יציבות פנימית ועוצמה אישית למול הצורך החברתי והקונפורמי ולמול קצב החיים הסוחף והמהיר.