מהי יוגה ומה הם ארבעת הזרמים המרכזיים בשיטת יוגה
יוגה היא שיטת תרגול גוף-נפש, שמקורה בפילוסופיה הודית עתיקה. היוגה שמבוססת על עקרונות פיזיים, רוחניים ומנטליים משתייכת לאסכולת הרפואה המשלימה- הרפואה האלטרנטיבית, אף שנמצאו עדויות רפואיות-מחקירות על השפעתה החיובית האמפירית על היבטים בריאותיים שונים.
מקור המילה יוגה הוא בסנסקריט योग ומשמעותה איחוד, מיזוג, מזיגה, היתוך, חיבור כלומר מיזוג ואיחוד של הגוף-והנפש באופן שמאפשר ומתווך חיבור רוחני עליון לרוח האוניברסאלית- האנרגיה הראשית של הקיום, והארה ספיריטואלית משחררת.
היוגה בשיטת התרגול המערבית שמה דגש על תרגול פיזי (האתה יוגה), לעומת היוגה הקלאסית מתרגלת את כל שמונת השלבים באופן מאוזן (ראג’ה יוגה).
בשיטת היוגה, המתרגל (יוגי) מיישם את השיטה על ידי שימוש בטכניקות הכוללות הרגעות, שחרור, הרפייה, מנוחה ומדיטציה, טכניקות נשימה המשולבות בתנוחות פיזיות מאמצות.
היוגה היא טכניקה המשמשת את המתרגל לשיפור האיזון הרוחני, תרגול הגוף, שיפור הנשימה, העלאת המודעות והיכולות הרוחניות והנפשיות בין היתר באמצעות שיפור הריכוז ותרגול מדיטציה, הירגעות של הרוח, הנפש והגוף.
ביוגה קיימים ארבעה זרמים מרכזיים שמיועדים להשיג את התכלית של האיחוד וההארה של השיטה:
1. ראג’ה יוגה- אשטנגה יוגה- הזרם השם דגש על היבט התודעה המדיטטיבי- שמיועד להעמיק עבור המודט את הבנת המציאות לאשורה והשחרור מכבלי ההוויה החומרית הכובלת.
2. בהקטי יוגה- נתיב טיפוח המסירות האוהבת כלפי האלוהים האישי של המאמין. ההיבט הדתי של היוגה במישור הדבקות הרוחנית הדתית באהבת הנשגב העליון.
3. ג’נאנה יוגה- נתיב הידע של המוחלט. ההיבט המודע, המישור של הארה באמצעות ידע והכרה פילוסופית עמוקה
4. קרמה יוגה- איחוד ומיזוג אלוהי באמצעות עשיה מושלמת. הזרם ביוגה המבוסס על לימוד הבהגוד גיטה, היבט הפעילות הראויה, עשיה למען הסביבה מתוך טוהר לב, בעשייה נכונה ללא אנוכיות חומרית תוך הגעה לשלמות של הפעילות.