כיצד לשוחח עם בן או בת הזוג באופן שישפר את התקשורת ביניכם ויעצים את הזוגיות ?
ממצאי מחקרים שונים בתחום מדעי ההתנהגות, מדעי הנפש, מדעי החברה והסוציולוגיה מצביעים על כך שקיימים מגוון גורמים חיצוניים המשפיעים על בני הזוג במערכת היחסים בין אם במסגרת נישואין או זוגיות ללא נישואין, וביניהם בעיות כלכליות ופיננסים, בעיות תעסוקה , בעיות במקום העבודה ובתחום המקצועי, בעיות משפחתיות, בעיות רפואיות ובעיות חברתיות. אך חשוב מכך, מרבית העדויות המחקריות והמעשיות בתחום גם מעידות על כיוון חיובי שיכול לסייע לנו לפתור את הלחץ הנפשי, חוסר האיזון הרוחני והפסיכולוגי בכל הקשור לזוגיות שלנו. כאשר אנו חווים לחץ רגשי בעקבות בעיה כזו, אחד הכלים החשובים ביותר על פי מחקרים, ועל פי נסיון מעשי של גורמי מקצוע רבים הוא יכולת תקשורתית.
עבודה על יכולת התקשורת של בני הזוג, דווקא בעיתות שבהן אין משברים היא נושא שכל אחד מבני הזוג נדרש לתת עליהם את הדעת, אם ברצונו לשמור על הזוגיות, לשפר אותה ולהניח יסודות איתנים לקיומה המתמשך לאורך זמן. גם כאשר התשוקה דועכת, גם כאשר תחומי העניין אינם כפי שהיו בעבר, וגם כאשר הנסיבות החיצוניות של מצב הבריאות או המצב הכלכלי אינם טובים, העצמת יכולות התקשורת ושיפור מיומנות ההקשבה, ההכלה, שיתוף הידע, הסבלנות כלפי בן הזוג (ובכלל תקשורת טובה עם אחרים) הם כלי אפקטיבי לכך.
תקשורת חיובית בין בני הזוג, היא תוצר של עבודה עצמית ועבודה משותפת של בני הזוג, להשגת יכולת לרגישות והעדר שיפוטיות, מיעוט ביקורתיות והעצמה הדדית, פירגון והבעת מחוות חיוביות של חיבה והערכה, הפחתת מילים חריפות בשיח בין בני הזוג, הימנעות ממילים חד משמעותיות וחדות (מעולם, תמיד, אף פעם.) ומייחוס תכונות קבועות להתנהגויות שאינן בהכרח דפוס (“”אתה עצלן”) התרכזות בבן הזוג בעת השיחה ומיעוט הדגשה של האשמות כלפי האחר (“את לא עושה מה שאני מבקש”), תוך הדגשת החיובי וניסוח רגיש ללא ביקורתיות יתר, באופן המתאר את “התחושות שלי” (אני מרגיש לא מוערך כי…”) ולא את ההאשמות של בן הזוג.
