השלכות מחסור בויטמין B12
מחסור בויטמין זה היה בעבר מאוד שכיח בין צמחונים, עוד יותר מכך בין טבעונים. אבל, גם בין אנשים האוכלים מזון מן החי רבים סובלים מחסור, בייחוד זקנים. בעבר, רופאים התייחסו למחסור רק כאשר התגלה בבדיקות שאדם סובל מאנמיה מחוסר ויטמין B12. רמות נמוכות של ויטמין זה שכיחות למדי – הבעיה היא הפרשנות שלהן. למעשה, גבול הנורמה התחתון נמוך במידה רבה מהרמה שבה יש כמות מספקת של ויטמין זה בגוף. הנורמות גם משתנות מקופת חולים אחת לשנייה. אבל למעשה, כל אדם צעיר שהוא צמחוני או טבעוני, מן הראוי שייקח תוספים של ויטמין זה ומומלץ גם ללא צמחונים בכל גיל להיבדק. מחסור בויטמין יכול להתבטא בשורה ארוכה של סימפטומים, לא רק בנתוני כדוריות הדם. ואלו הם הסימפטומים או המחלות שעלולים לקרות עם מחסור כזה:
- עייפות ועד לעייפות כרונית
- ניתוק מן המציאות
- נדודי שינה
- אובדן זיכרון
- קשיי ריכוז
- עקצוצים באצבעות ידיים ורגלים
- פיברומיאלגיה
- דיכאון
- התנהגות כפייתית
- כעס לא רציונאלי
- אלכוהוליזם
- שיטיון
- מחלות נפש
- עצירות, טרשת נפוצה, אימפוטנציה
עייפות היא בעיה שקורית למרבית האנשים בזמן כזה או אחר של חייהם, אבל כאשר היא עייפות כרונית, יש לה השפעות הרסניות על איכות החיים ועד כדי נכות. לעייפות כרונית יכולות להיות סיבות רבות. אבל, סיבה שכיחה למדי שלרוב לא מאתרים אותה היא מחסור בויטמין B12. כל מי שסובל מעייפות כרונית צריך להיבדק גם לרמות של B12. אם זו הסיבה, קל לפתור אותה.
הבעיה שבדרך כלל מתעלמים ממנה היא, שכאשר רמות הויטמין הן בחלק התחתון של הנורמה, במרבית המקרים אין זו רמה מספקת. בבדיקות הדם יש לבדוק רמות של מטילקובלאמין, רק אלו משקפות נכונה את המצב. את רמותיו של זה אפשר לגלות גם בבדיקות שתן. אם מתפתח מחסור, כבר אחרי 10 ימים הרמות של מתילקובלאמין בשתן יורדות במידה רבה.
בין מבוגרים, כ-10% ועד 25% סובלים מאנמיה גבולית, אבל רק אצל 2% יש אנמיה ממאירה. רבים מן התסמינים המיוחסים לגיל הזקנה הם למעשה תסמינים של מחסור בויטמין B12 ולא בעיות של הגיל. עם זאת,
תמיד חשוב לדעת שמבחינת תזונה, כל מחסור יכול להזיק ובכל מקרה יש לאכול תפריט שיספק את הדרוש לגוף, גם לקחת תוספי מזון בהתאמה אישית.
הסימפטומים של מחסור כזה מתפתחים בהדרגה במהלך של שנים. ככל שעובר יותר זמן, כך רבים יותר הסימפטומים של המחסור והחומרה שלהם. חשוב ביותר למנוע מחסור כזה ולטפל בו מיידית, אם הוא כבר קיים. זה יכול להיות גורלי לבריאות ולהרגשה הטובה של האדם. למעשה, בייחוד בגיל המבוגר, אם יש מחסור שנמשך שנה ויותר, לעיתים קרובות הנזק בלתי הפיך.
יש מעט מאוד מקורות צמחיים של ויטמין זה – חלק מהם מצויים באצות ים. במקרים רבים, יש בצמחים חומר אנלוגי, דמוי ויטמין B12 אבל אין הוא יכול למלא בגוף כל תפקיד שהוא, רק להפריע. מוצרי חלב שעברו פיסטור אינם מקור לויטמין זה, שוב אין הוא מנוצל על-ידי הגוף. הויטמין נוצר ע”י מספר סוגים של בקטריות אצידופילוס. בעבר, כאשר אנשים אכלו מזון כפי שהוא נלקט, לא אחרי רחיצות ושטיפות במים וסבון, השכיחות של מחסור הייתה פחותה בהרבה. אני זוכר שכילדים בכפר, היינו שולפים מן האדמה גזר או צנונית, מנערים מעט ואוכלים בלי לרחוץ. כיום, למי שצמחוני אבל גם לרבים אחרים, אין מפלט אלא לקחת תוספי B12 .
מרבית האנשים אוכלים מזון מן החי. אבל גם אז, יש שורה ארוכה של מצבים שמפריעים לגוף לנצל את הויטמין. גורמים כאלו הם ריבוי של קנדידה, מחלת צליאק, מחלת קרוהן ופרזיטים המצויים בצינור העיכול. זה קורה גם אצל אלו שעברו ניתוח לקיצור הקיבה או במעי הדק. ממחסור סובלים גם אנשים שנוטלים תרופות נגד צרבת – החומצה והגורם הפנימי שבקיבה דרושים לספיגת הויטמין מן המזון או מתוספים שנבלעים.
כיום נהוגות שתי דרכים לקבלת ויטמין B12 , בהזרקה או דרך טבליות. נטילת טבליות תחת הלשון הרבה יותר יעילה. הצורה המועדפת של ויטמין B12 יא מתילקובלאמין. גם ציאנוקובלאמין יעיל, אבל הרבה פחות. אם נוטלים אותו, אז תחת הלשון.
באין מחסור, כמויות יומיות של כ-100 מק”ג מספיקות. אם יש מחסור, יש לקחת תחת הלשון 1000-2000 מק”ג ביום.
מקורות להעשרה : http://en.wikipedia.org/wiki/Vitamin_B12
* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.
מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466
