פרק מתוך הספר- כשהבודהה התחתן
הדרך הרוחנית לאהבה -בודהיזם לנאהבים ולבני זוג
חלק 2 -ריק, צורה וחיבור מהפרק הראשון – בודהיזם לנאהבים ולבני זוג מתוך הספר- כשהבודהה התחתן. מאת: שרלוט קסל. הוצאת אופוס, 2006.
ריקות היא צורה, צורה היא ריקות: כולנו מחוברים.
המושג הזה, שהוא לב-לבו של הבודהיזם, מניח שכל דבר בנוי מריקות. במילים אחרות, בבסיס החיים כולם קיימת אנרגיה מאחדת. ברמה העמוקה ביותר שלנו אנו תמצית – ה”אני הנני האוניברסלי”. אך אנו גם חיים בגוף פיזי ומחזיקים במערכת אמונות, ערכים וציפיות שאימצנו. לרוע המזל, לרוב אנו מזדהים עם האמונות האלה עד כי איננו חווים את טבענו המהותי, המכונה בפי אנשים מסוימים “המקור”, אלוהים, הרוח, “כל-הקיים” או “המהות”. כדי לחיות בשלווה עם עצמנו וליצור אינטימיות, אנו צריכים להתחבר למהותנו העמוקה ביותר ולהבין שהיינו קיימים לפני כל המחשבות, ההרגלים והאמונות הנרכשים הללו שאימצנו לעצמנו. אם נקלף מעלינו את המחשבות ואת התפישות שלמדנו, וננסה למצוא משהו מוצק להזדהות איתו שהוא מי שהננו באמת, משהו מעבר להתניה, נגלה שהכול מתמוסס ואנו נופלים לַמהות. פשוט אין שום דבר מוצק שאנו יכולים להיצמד אליו, שמגדיר מי אנחנו. זה גם מפחיד וגם משחרר – מפחיד לתודעה ולאגו שלנו, משחרר ללבנו שרוצה לחוות אהבה.
באופן פרדוקסלי, באמצעות הריקות הזאת אנו מוצאים את השלמות שלנו וחווים אהבה, מפני ששום דבר לא עומד בדרך. אנו מאוחדים לגמרי.
אנו יכולים להרחיב את מושג האחדות הזה לכל דבר בחיי היומיום. בפרשנותו ללב ההבנה (הוצאת פראג) טיך נאת האן כותב, “הכול מכיל כל דבר אחר.” הוא משתמש בביטוי “inter-are”. אנחנו העננים, המים, היער והאדמה שמכילים את המזון שאנו אוכלים, האוויר שאנו נושמים והמים שאנו שותים. הרטטים של מגע בן הזוג שלנו, קולו, צחוקו, נשיקותיו, חיוכיו ופניו הזועפות, גם הם מחלחלים לתוכנו. הכול הופך לצורה של אנרגיה, שנעה וזעה בתוכנו ובינינו. הנפרדות שלנו היא רק אשליה. כשאנו נעשים מודעים לרמה העמוקה של “interbeing” (בין-הווייתיות) עם בן הזוג שלנו ועם כל האנשים כולם, אנו מפתחים מודעות לחשיבות שבהקדשת תשומת לב מלאה להתנהגותנו ולמילים שלנו.
