ריפוי הילד הפנימי
כשהיינו ילדים היו לנו סודות כמוסים, רצינו דברים והיו לנו חלומות שחלמנו להגשים אבל אז קרה הנורא מכל, בגרנו ועם הבגרות נשכחו החלומות והפכנו להיות “המבוגר האחראי” שנושא בנטל ומה עלה בגורלו של הילד שפעם היינו?
כשאנחנו גדלים אנחנו מתרחקים מהילדות ומההשפעות והמאפיינים של הילד שהיינו פעם. הבגרות מאלצת אותנו ללמוד לשרוד, להתפרנס, לקחת אחריות לעמוד בלחצים ובהתחייבויות שלקחנו על עצמנו עד שנוצר נתק מאותו חלק פנימי עמוק ורך ששייך לילד הטהור והזך שהיינו. כאשר אנו הופכים להורים אנחנו מקבלים הזדמנות לעבור תיקון עם עצמנו, עם הילדות שהייתה לנו ועם אותו הילד שהוא אנחנו ושהשארנו בעבר.
איזה עתיד מצפה לילד שהייתם
לפעמים זה יכול להיות כיף לדמיין שיש לנו כנפיים מלאכיות שלוקחות אותנו אל הילדות ומאפשרות סוג של מפגש שכזה שחוצה את הזמן. דמיינו לעצמכם מה אתם הייתם עושים אילו הייתה ניתנת לכם ההזדמנות למפגש אמיתי עם הילד שהוא אתם מן העבר, מה הייתם אומרים לו? כיצד הייתם משפיעים עליו? מה הייתם מבטיחים לו? האם יש לכם דברים מעודדים לספר לו על העתיד שמצפה לו? רוב האנשים נושאים זיכרונות טראומתיים מילדותם, זיכרונות אלה הופכים לקווי האופי שלנו כאנשים בוגרים ומקשים את חיינו. כדי להיות אנשים שמחים עלינו להבין שיש אי שם בעבר איזה ילד שנמצא שם שמחכה להתייחסות שלנו.
להקשיב לילד
אז אתם בוודאי תשאלו כיצד להתחבר אל הילד שבכם, והנה התשובה: הילד הזה מחזיק הרבה רגשות שכלואים בתת ההכרה שלכם, כאשר אתם נעלבים זה הרבה פעמים מגיע מאותו חלק ילדי שבכם, גם החלומות והפנטזיות שלכם שייכות לילד הזה המקסים וזה הזמן למי מכם שזכו להיות הורים לילדים קטנים, קחו את המתנה הזו ההורית כהזדמנות נפלאה להעניק לילדכם הביולוגי את אשר לכם לא ניתן, הנתינה לילד הביולוגי היא הזדמנות פז לתיקון המכאובים של הילד שאתם עצמכם הייתם.
לשלב את הכל ביחד
כדי להשיג איזון בחיינו עלינו לטפח את שני החלקים יחד: המבוגר האחראי והילד הפנימי, כך שיתמזגו ליחידה אחת שלמה מבלי שחלק אחד יקבל ביטוי על חשבון החלק האחר. הקשבה והתייחסות לילד הפנימי יעניקו לנו אפשרות לחלום ולהגשים וגם יעוררו בנו אמפטיה כלפי הפחדים והחששות. לפעמים השורש לפחד שלנו נטוע בילדות ולכן הילד תמיד יוכל לספר לכם הכי טוב על אודות הפחדים שלכם וכך המבוגר האחראי שבכם יוכל לדעת כיצד להעניק יותר בטחון לילד הפנימי. יש משקל עצום לעבר שלנו על החוויות שלנו אותן צברנו ועל פיהן אנחנו גם מבססים את מודל החיים, אך זו טעות כיוון שביסוס מודל חיים שנשען על חוויות העבר סוגר אותנו מפני חוויות חדשות ושונות ממה שאנחנו מכירים ועם השנים אנחנו גם מאבדים מהגמישות הפנימית ולומדים לסרב להזדמנויות שנקרות בדרכנו.
אז מה עושים?
ראשית כל דעו שניתן לרפא את זיכרונות העבר ע”י התייחסות אוהבת לפחדים של הילד לצד השאיפות והחלומות. דברו עם הילד שהייתם, דמיינו שאתם חוזרים לעבר אל ילדותכם ונוטעים בילד תקווה והבטחה לעתיד טוב ומרגש, לא משנה בכלל בני כמה אתם, פשוט חייכו אליו, אהבו אותו ובעיקר תבטיחו לא לנטוש אותו בעבר והביאו את האיכויות המלאכיות והמופלאות שלו אל ההווה. שיהיה לכם בהצלחה
שלכם, דורון
דורון אורסיאנו-ויטנר עוסק מזה שני עשורים בהכנת ‘תעודות זהות של הנשמה’ מאבחן ומיעץ באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני וקריאה בקלפי טוטם בעלי החיים ע”פ הפילוסופיה האינדיאנית.
