שילוב מנצח: רכיבים ברימון ובתמר מספקים הגנה מירבית מפני התפתחות טרשת העורקים
שילוב בין רימון לפרי ולגלעין של תמר מספק הגנה מירבית מפני התפתחות טרשת העורקים. כך עולה ממחקר של פרופסור מיכאל אבירם, מנהל המעבדה לחקר ליפידים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ובמרכז הרפואי רמב”ם שבחיפה.
רימון. ויקיפדיה ברשיון שימוש פתוח Public Domain. משתמש: AlbertCahalan. מאת CDC ארה”ב.
טרשת העורקים נובעת מהתהליכים של חימצון הכולסטרול וצבירת ליפידים בתאי דופן העורק, ומובילה להתקפי לב ושבץ מוחין. לפיכך, האטה של תהליכי חימצון בגוף מצמצמת את הסיכון למחלות אלה.
ב-15 השנים האחרונות עוסקים פרופסור אבירם וקבוצת המחקר שלו בבידוד ומחקר של מרכיבים פעילים פוליפנולים, שהם נוגדי חימצון יעילים במיוחד. החוקרים בודדו את הפוניקאלאגין הייחודי לרימון, ואת החומצות הפנוליות הייחודיות לפרי התמר, והראו כי רכיבים אלה מפחיתים באופן דרמטי את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
יתר על כן, בדיקה של מרכיבי גלעין התמר הראתה כי הוא עשיר מאוד בפוליפנולים ייחודיים. ואכן, צריכה של תמצית גלעין התמר מעכבת בשיעור מרשים מאוד (90%) את התפתחות טרשת העורקים.
השילוב בין פרי התמר, גרעינו ופרי הרימון יעיל אף יותר, ולפיכך ממליצים החוקרים על שימוש משולב בשלושת הרכיבים הללו. שימוש כזה מצמצם את צבירת הכולסטרול והכולסטרול המחומצן בדופן העורק, וגורם לסילוק עודפי כולסטרול שבכלי הדם אל מחוץ לגוף, דרך מערכת העיכול. בניסוי בעכברים נמצא כי השילוב האמור מביא לירידה ניכרת (33%) בעקה החימצונית בתאי דופן העורק (תאי המאקרופאגים), ולהורדה של 28% ברמות הכולסטרול בתאים אלו. לסיכום, מדובר בשילוב שיעילותו עולה על יעילותם של סך מרכיביו, ולפיכך הוא מומלץ,ובעיקר לאנשים המצויים בסיכון יתר למחלות לב וכלי דם (אך לא לסכרתיים).
