צופה אינסופי
פרק מתוך הספר “שנה את מחשבותיך,שנה את חייך” מאת ד’ר וויין וו דייר. הוצאת אופוס, 2009.
חלק 2 מתוך פרק 4- לחיות באינסוף.
היֵה צופה אינסופי.
כשמזהים אותה כסימן לשינוי, הדאגה ארעית – היא פשוט חלק מהעולם המשתנה. אם תביט על חייך מעמדתו העדיפה של הצופה האינסופי, הדאגות, החרדות והמאבקים ייטרפו כולם במכלול הנצחי. מנקודת מבט חסרת גיל שכזו, דמיין איזו חשיבות תהיה לדברים שמדכאים אותך עכשיו, בעוד מאות שנים, אלפי שנים, מיליוני שנים ואינספור שנים. זכור שאתה, כמו הטאו האינסופי שממנו נוצרת, אינך אלא חלק ממציאות נצחית.
ארגן מחדש את מחשבותיך והתאמן על חשיבה בדרך הטאו. בעזרת הטאו הנצחי יקהו הקצוות החדים של החיים, יותרו הקשרים וישקע האבק. נסה זאת!
לך עכשיו בדרך הטאו
היום בחר מצב כלשהו (כל מצב יתאים), ובמקום להתמודד איתו מילולית, היֵה שקט והקשב למחשבותיך. לדוגמה, באירוע חברתי או בישיבה עסקית בחר לחפש את הריקנות שבשתיקה כדי להיות מודע לעצמך האינסופי. בקש מהשתיקה לאותת לך מתי להשיב, ואם להשיב בכלל. אם תגלה שהאגו הגשמי שלך מפריע או נוהג בשיפוטיות, פשוט צפה בו בלי למתוח עליו ביקורת ובלי לנסות לשנותו. עם הזמן תמצא יותר ויותר מצבים שבהם תרגיש נינוח ומאושר בשתיקתך… פשוט היֵה באינסוף המוסתר אך תמיד נוכח.
ייתכן שתרצה להעתיק את העצה הבאה ממורי ניסרגדטה מהראג’ ולתלות אותה במקום בולט, כך שתוכל לקרוא אותה מדי יום:
החוכמה היא הידיעה שאני לא-כלום,
האהבה היא הידיעה שאני הכול,
ובין השתיים נעים חיי.
וכל עוד אתה חי, הישאר קרוב לאהבה ככל שמתאפשר לך.
———————-
שמים וארץ חסרי פניות הם,
רואים את 10,000 הדברים ככלבי קש.
החכם אינו רגשני,
אל כל אנשיו הוא מתייחס כאל כלבי קש.
החכם הוא כמו שמים וארץ:
בעיניו אין אדם יקר במיוחד,
ואין אדם שאינו יקר.
הוא מעניק ומעניק, ללא תנאי,
מציע את אוצרותיו לכול.
בין שמים וארץ
החלל כמו מפוח,
ריק ובלתי נדלה,
ככל שמרבים להשתמש בו, כך הוא מרבה להפיק.
היאחז במרכז.
האדם נועד לשבת שותק, ולמצוא
את האמת שבפנים
———————
הטוב העליון הוא כמו מים,
שמזינים את כל הדברים בלי לנסות.
הוא זורם למקומות נמוכים השנואים על כל אדם.
ולכן דומה הוא לטאו.
חיה בהתאמה לטבע הדברים.
במגורים, היֵה קרוב לאדמה.
במדיטציה, העמק אל תוך לבך.
בהתמודדות עם אחרים, היֵה עדין ואדיב.
עמוד במילה שלך.
משול בהגינות.
היֵה דייקן בבחירת הרגע הנכון.
אדם שחי בתיאום עם הטבע
אינו הולך נגד דרך הדברים.
הוא נע בהרמוניה עם הרגע הנוכחי,
תמיד יודע את האמת, ואת הדבר שיש לעשותו.