צ’אקרת הלב

צ’אקרת הלב – חלק שביעי מתוך הפרק התשיעי ” התפקוד הפסיכולוגי של שבע הצ’קרות הראשיות” מתוך הספר “ידי אור– מדריך לריפוי באמצעות שדה האנרגיה האנושי” מאת ברברה אן ברנן. הוצאת מרקם

צ’אקרת הלב

צ’קרת הלב (צ’קרה 4א’) היא המרכז שבאמצעותו אנו אוהבים. דרך מרכז זה זורמת האנרגיה של תחושת החיבור לחיים בכללותם. ככל שמרכז זה פתוח יותר, כך גוברת יכולתנו לאהוב מעגל רחב יותר של חיים. כאשר מרכז זה מתפקד, אנו אוהבים את עצמנו, את ילדינו, את בני זוגנו, את משפחתנו, את חיות המחמד שלנו, את חברינו, את שכנינו, את בני ארצנו, את אחינו בני האדם ואת כל היצורים החיים איתנו על פני כוכב-לכת זה.

ממרכז זה נמשכים מיתרים המחברים אותנו אל מרכזי הלב של אלה שעמם אנו נמצאים בקשרי אהבה. בין אלה נכללים הורים וילדים וכן אהובים ובני זוג. שמעתם בוודאי את המושג “קשרי הלב”; הוא מתייחס למיתרים אלה. תחושות האהבה הזורמות דרך צ’קרה זו מעלות לעתים קרובות דמעות בעינינו. כאשר אנו חווים מצב פתוח ואוהב זה, אנו מבינים עד כמה היינו חסרים אותו קודם לכן, ואנו בוכים. כאשר צ’אקרה זו פתוחה, האדם יכול לראות את האינדיבידואל השלם שבתוך חברו. הוא יכול לראות את הייחוד, היופי הפנימי והאור שבכל אדם, וגם את ההיבטים השליליים והבלתי מפותחים שבו. במצב השלילי (הסגור) האדם מתקשה לאהוב – לאהוב במובן של מתן אהבה בלי לצפות לתמורה כלשהי.

צ’קרת הלב היא הצ’קרה בעלת התפקיד החשוב ביותר בתהליך הריפוי. כל האנרגיות המוחלפות דרך הצ’קרות זורמות דרך שורשי הצ’קרות במעלה זרם הכוח האנכי, ולתוך צ’קרת הלב, בטרם הן יוצאות מבעד לעיניו או ידיו של המרפא. בתהליך הריפוי, הלב מתמיר את אנרגיות המישור הארצי לאנרגיות רוחניות, ואת האנרגיות הרוחניות הוא מתמיר לאנרגיות במישור הארצי שבהן ישתמש המטופל. נושא זה יידון בפירוט בפרק העוסק בריפוי.

לרכישת הספר “ידי אור – מדריך לריפוי באמצעות שדה האנרגיה האנושי” מאת ברברה אן ברנן בהוצאת מרקם