עליית המודעות החדשה
פרק מתוך הספר “ארץ חדשה” מאת אקהרט טולה. הוצאת אופוס, 2006.
חלק 7 מתוך פרק 1- פריחת המודעות האנושית.
עלייתה של המודעות החדשה- חלק שני
וכך הפכו הדתות לכוחות מפרידים במקום לכוחות מאחדים. במקום לשים קץ לאלימות ולשנאה באמצעות הבנת האחדות שבבסיס כל החיים, הן הגבירו אותן והעמיקו את הפילוג בין האנשים, בין הדתות ואפילו בתוך אותה דת. הן נהיו אידאולוגיות, מערכות אמונה שאנשים יכלו להזדהות עמן ולהשתמש בהן כדי לחזק את תחושת העצמי המזויפת שלהם. באמצעותן יכלו האנשים להיות “צודקים” בעוד האחרים “טועים”, וכך להגדיר את זהותם באמצעות אויביהם, ה”אחרים”, ה”לא מאמינים” או “הכופרים”, ולעתים קרובות מצאו הצדקה להורגם. האדם ברא את “אלוהים” בצלמו ובדמותו. הנצחי, האינסופי וחסר השם הצטמצם לאליל מנטלי שיש להאמין בו ולעבוד אותו כ”אלוהים שלי” או כ”אלוהים שלנו”.
ובכל זאת, למרות כל הפשעים המטורפים שבוצעו בשם הדת, האמת שעליה הצביעו עדיין קורנת מתוכה. היא עדיין זוהרת, גם אם במעומעם, מבעד לשכבות הרבות של עיוות ופירוש מוטעה. אך אין זה סביר שתוכלו להבחין בה שם, אלא אם כן כבר התנסיתם לפחות בהצצות חטופות באותה אמת שבכם. לאורך כל ההיסטוריה היה תמיד קומץ של אנשים נדירים שהתנסו בשינוי במודעות ונוכחו בתוכם בדבר שעליו מצביעות כל הדתות. כדי לתאר את האמת הבלתי נתפשת, הם השתמשו במסגרת המושגית של דתם.
כמה מאותם גברים ונשים יצרו אסכולות או תנועות בקרב כל הדתות העיקריות, שייצגו לא רק גילוי מחדש, אלא לעתים אף העצמה של אור התורה המקורית. בדרך זו נוצרו הגנוסטיקה והמיסטיקה בנצרות של ימי הביניים, הסוּפִיזְם באסלאם, החסידות והקבלה ביהדות, אֲדְוַייטָה וֵדָאנְטָה בהינדואיזם וזן ודזוֹגְצֵ’ן בבודהיזם. רוב האסכולות האלה היו איקונוקלסטיות (כלומר, הן התנגדו לאמונות ולהשקפות המקובלות (המתרגמת). הן התייחסו בביטול לשכבות הרבות של הַמְשָׂגות מחלישות ומערכי אמונה מנטליים, ומסיבה זו הדוקטרינריות הדתיות המבוססות גילו כלפיהן חשדנות ואף עוינות. בשונה מן הדת של הזרם המרכזי, הדגישו אותם אנשים נדירים הבנה והתמרה פנימית. באמצעות אסכולות או תנועות אזוטריות אלה, השיבו לעצמן הדתות העיקריות את הכוח הטרנספורמטיבי של התורות המקוריות, אף כי על-פי-רוב רק למיעוט של אנשים הייתה גישה אליהן. מספרן של אסכולות אלה מעולם לא היה גדול דיו להשפיע באופן משמעותי על התודעה הקולקטיבית של הרוב, ובמרוצת הזמן הפכו כמה מהן אף הן להמשגות רשמיות ונוקשות ואיבדו את השפעתן.