החקלאות הקונבנציונאלית הגיעה לסוף הדרך

אצל מרבית החקלאים, אלו שלא עובדים בשיטות של החקלאות האורגנית, מה שקובע זה רק המאזן השנתי – כמה השקעת בשטח שלך וכמה הכניס היבול שלך. גישה כלכלית זו יכולה אולי להיות נכונה אם אדם מייצר בגדים או צעצועים. החקלאי צריך לזכור מספר דברים – הוא מייצר מוצר שאנשים אוכלים אותו. אם החקלאי מייצר מזון דל ערך או רווי בכימיקלים בהם משתמשים בחקלאות, אזי הוא הראשון בשרשרת גורמי המחלות בעולם. לא חיידקים, לא וירוסים, לא גנים – החקלאי בכבודו ובעצמו. ואין זה משנה עד כמה הוא אוהב את הטבע, את השדות והמטעים שלו, את הפרות, עזים, כבשים ותרנגולות שלו. התוצרת שהוא מייצר גורמת לחולי ולא לבריאות. 

פירות אורגניים. מאת מערכת פורטל הוליסטיקה- רפואה משלימה.

מחקרים מלמדים שגידולי חקלאות לא אורגנית גוזלים מן האדמה כ- 13% יותר מינרלים ממה שהחקלאים מחזירים לה. כמה זמן יעבור אם אדם ימשוך מחשבון הבנק שלו יותר ממה שהוא מפקיד עד שהחשבון ייסגר? בחקלאות החשבון רק נפתח. החקלאות הקונבנציונאלית , עם השאיפה להשיג מקסימום של יבול עם מינימום של השקעה, תביא בסופו של דבר לחזון אחרית הימים המודרני – קיצו של המין האנושי על פלנטה זו.

ויש גם בעיה עם המגוון הגנטי. חוקרים וכל אדם המתעניין בטבע יודע שיש כיום הכחדה של מיני בעלי חיים בכל רחבי תבל. הכחדה זו קיימת גם בחקלאות. בעשור האחרון, המגוון הגנטי של גידולי החקלאות פחת ב-75%. בעשר שנים אלו, חקלאים פיזרו בשטחי החקלאות שלהם ברחבי תבל 100 מיליוני טונות של קוטלי עשבים! אלו מזהמים את האדמות ואת מקורות המים גם יחד. לולים מאחסנים כעת עד 20,000 עופות בכלובים – למעשה בית סוהר. האיכות של המזון בחקלאות הלא אורגנית נמצאת בנפילה חופשית – המחלות מרקיעות שחקים. אוכלוסיית כדור הארץ מתרבה כל הזמן – בשיטות החקלאות הנוכחיות לא ניתן יהיה להאכיל את כולם, כבר היום זה קורה. במספר רב של ארצות בעולם, החקלאות היא מונוקולטורה – מגדלים את אותו הגידול שוב ושוב על אותם השטחים. היבול הולך ופוחת וערכו התזונתי פוחת עוד יותר. כך גם איכות החיים של האוכלים “מזונות” אלו. בשיטת המונוקולטורה מגדלים בעיקר תירס, סויה, חיטה ובמידת מה גם אורז. אלו מספקים כיום כ-60% מכלל הקלוריות הנאכלות על-ידי אנשים בכל רחבי תבל.

לעומת זאת, בחקלאות המסורתית בה יש שילוב של גידולי צמחים והחזרת חומרים אורגניים וקמחי סלעים לאדמה נשמרת טוב יותר פוריות הקרקע. בחקלאות האורגנית מזבלים את השדות בקומפוסט המיוצר מזבל בעלי חיים. גם אם באחרית הימים חקלאים לא יגדלו יותר בעלי חיים ולא יהיה קומפוסט מהזבל שלהם, יש דרכים אחרות לשמר את פוריות הקרקע ללא זבלים כימיים.
כדי לשמור על פוריות הקרקע יש לאמץ עקרון פשוט – להחזיר לאדמה, בדרך טבעית, את כל המינרלים שהוציא היבול ממנה. יש הטוענים שרק עם מונוקולטורה, עם החקלאות החד-גוונית על שטחים נרחבים, ניתן להאכיל את אוכלוסיית כדור הארץ ההולכת וגדלה. המציאות נראית הפוכה. צריכה של יבולים כאלו מסכנת את בריאות אוכליהם וגורמת להופעת מחלות, עד כדי מגפה: מחלות לב, סוכרת, סרטן ועוד. זו דרך לצמצם את אוכלוסיית כדור הארץ וזה קורה למי שמתנדב לחיות באורח החיים המוכתב על-ידי חקלאות כזו…
לחקלאות המונוקולטורית יש מספר חסרונות יסוד, ואלו הם: היא פוגעת, כאמור, באקולוגיה של הקרקע, בכך שהיא מדלדלת את מגוון המינרלים שבה. היא גורמת להתפתחות לא נשלטת של מחלות ומזיקים מסוימים הפוגעים בצמחים. היא מגבירה את התלות בזבלים כימיים, בקוטלי עשבים ובזרעים מהונדסים גנטית.
עקב הנהגת שיטות מונוקולטורה בחקלאות קרו כבר בעבר מספר אסונות – היותר חמור שבהם היה הרעב באירלנד. שם, חלק ניכר מהמזון הנאכל היה תפוחי אדמה. בשנות ה-40 של המאה ה-19 פרצה שם מגיפת צמחים שחיסלה את מרבית שדות תפוחי האדמה. אז, 1 מכל 8 תושבי אירלנד מת מרעב. מחלות נוספות שהתפשטו בגלל חקלאות כזו היו סלמונלה, אשריציה קולי ומחלת הפרה המשוגעת, שנגרמה בגלל הכנסת חלבון מהחי לתערובת של הפרות.

אין מזון זול
חוץ מצריכת מזון אורגני, צמחי כולו או ברובו, נושא מרכזי בבריאות, יש עוד שני תנאים בעלי ערך בריאותי חשוב הקשורים במזון:
חשוב שהוא יכלול מגוון רחב של מזונות טבעיים ונקיים ושיהיה טרי ביותר. בארה”ב, בדקו מה נשאר בעגבניות שגודלו בקליפורניה והוסעו עד ניו-יורק, שם בישלו אותן. מן היכולת נוגדת החמצון שהייתה בעגבנייה בשעת קטיפתה נותרו בסוף רק 2-3% .
בארץ מתנהלים מאבקים ציבוריים נגד יצרני מוצרי מזון כדי שהם יורידו את המחירים על “מוצרי יסוד”. לא מזונות ולא יסוד. זהו פשוט ג’אנק פוד במיטבו, מזונות עתירי סוכר, קמח לבן ושאר צרות. אוי לנו כי שודדנו – ממתק “פסק זמן” עולה בארה”ב יותר זול מאשר בארץ!
מזון לא יכול להיות זול. אם אדם קונה מזון אורגני, טרי ומגוון, המזון עולה יותר – ההוצאות על ריפוי עולות הרבה פחות. מזון לא אורגני הוא מזון רעב מבחינת מה שהוא מספק לגוף.

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466