ממצאי מחקר מצביעים על הקשר חיים בסביבה עירונית או כפרית לבין סיכון לאלרגיה למזון

הקשר בין הסביבה בה אנו חיים, החשיפה לרכיבים שונים וחוזקה של מערכת החיסון שלנו נדון במחקר שונים. הקשר בין שכיחות אלרגיה למזון לבין אופי הסביבה בה אנו חיים הוא רובד נוסף במכלול זה. ממצאי מחקר חדש מעלים כי השכיחות של אלרגיה לאוכל ניתנת להפחתה באמצעות שינוי סביבת המחייה של הילד: סביבה כפרית, על פי החוקרים נמצאה כקשורה לסיכון נמוך במיוחד לאלרגיות לאוכל בעוד שסביבה אורבנית- עירונית נמצאה כקשורה לסיכון מוגבר לאלרגיה למזון. 

לבנדר. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום:Achates

לדברי החוקרים “מחקרים הראו שסביבה כפרית הינה בעלת ערך מגן כנגד התפתחות של אסטמה.אלרגיה למזון היא לעיתים קרובות ביטוי ראשוני לאסטמה אלרגית של העור Atopic March בקרב אנשים שמועדים לפתח אלרגיות שונות ולכן ביקשו החוקרים לבחון אם סביבה כפרית אכן מגינה מפני אלרגיה למזון.”

לשם בחינת הקשר בין סוג הסביבה לבן הסבירות לפתח אלרגיה למזון, בדקו החוקרים את האלרגיות שהתפתחו ב 28,283 ילדים בהתבסס על שאלוני דיווח של ההורים, ואת מצבם לאחר חשיפה למזון . הילדים היו בגילאים 6 עד 11 מהערים הסיניות הונג קונג, בייג’ינג, גואנגג’ואו, שאאוגואן.
החוקרים בחנו כמה מן הילדים מפתחים תגובה אלרגית למזון כתלות בסביבה בה התגוררו.

מן הממצאים עלה כי סביבה עירונית מגבירה את הסיכון להתפתחות אלרגיות למזון בקרב ילדים. כך החוקרים מצאו כי בהונג קונג העירונית לגמרי לדוגמה היה שיעור הילדים שסבלו מאלרגיה למזון 3.8% – שעור תחלואה גבוה פי 38 משיעור התחלואה האלרגית למזון במחוז הכפרי ביותר שאוגואן בו היה הסיכון לפתח אלרגיה למזון רק 0.1%. כך, מצאו החוקרים כי רק 0.2% מהילדים שחיו באיזורים הכפריים מחוץ לעיר בייג’ינג היו בסיכון לאלרגיה ממזון, ואילו בכרך גואנגג’ואו הצפוץ הייתה הסבירות של הילדים לפתח אלרגיה למזון 1.8%. בעיר בייג’ינג היה הסיכון 2.6% ובהונג קונג (העירונית ביותר) היה הסיכוי הגבוה ביותר כאמור – 3.8%.

המחקר הוצג בכנס האקדמיה האמריקאית לאלרגיה, אסטמה ומערכת החיסון בעיר סן פרנסיסקו בארצות הברית.