ללמוד מהצמחים : לשתף ולחלוק באהבה מבלי לחשוש
עקרונות של דתות שונות כמו הדת הנוצרית והדת היהודית, אמונות מיסטיות ותפיסות רוחניות שונות כמו בודהיזם וזן מעודדים שיתוף משאבים, גילוי אמפתיה ונדיבות כלפי הזולת, עזרה לנזקקים, אכפתיות, שיתוף פעולה, אחווה וחלוקה של הקיים מתוך עקרון מוצא לפיו קיים מספיק שפע חומרי בעולם ולכן מוטב לחלוק את המשאבים באופן הוגן תוך דאגה לזולת, באופן שיאפשר קיום הרמוני וטוב של כל היצורים החיים.
טבע. צמחיה. צילום: מערכת פורטל הוליסטיקה- רפואה משלימה.
יחד עם זאת שיתוף במשאבים אינה התכונה בה מצטיינים בני אדם רבים דהיינו רוב בני האדם אינם חולקים מן השפע שיש להם, ואינם חולקים מידע חשוב ובעל ערך. פסיכולוגים אבולוציונים מסבירים את ההתנהגות לפיה כאשר אדם מגלה דבר מה, הוא אינו חולק את המידע/את המשאב, על מנת להיות השורד האולטימטיבי, בעוד שהאחרים ייכחדו ברצונו של האדם לשמר יתרון שלו על פניהם שנוצר עקב העדר שיתוף של אותו מידע (או משאב). הסבר זה מבוסס כמובן על ההנחה המובלעת בדבר מחסור במשאבים ו”משחק סכום אפס” ולפיו אחד שורד על חשבון השני.
עם זאת ממצאי מחקר חדש מתחום ממלכת הצומח מאיר את עינינו להתנהלות הפוכה ושיתופית הקיימת בין צמחים! ממצאי המחקר מצביעים על התנהלות הרמונית הקיימת בממלכת הצומח, המשקפת באופן ייחודי ומרתק את יישום עקרון השיתוף במשאבי מידע חיוניים להישרדות בדרך שיתופית, “אמפתית” וחולקת (בהשאלה מעולם המושגים האנושי) המבוססת על הנחה ש”יש מספיק לכולם בסביבה”, שלא צריך לשמור את הידע מתוך רצון להוביל ולשרוד לבד, ויש לחלוק את המידע (אודות סכנה במקרה זה) לטובת כולם.
ממצאי המחקר החדש והמרתק שפורסמו לאחרונה שופכים אור על יכולתם של צמחים לחלוק מידע ביניהם באופן שמסייע לצמחים שנחשפו לתנאים חיצוניים שליליים כמו יובש/בצורת ומליחות יתר, להערך בהתאם ולהעביר את המידע לצמחים אחרים. החוקרים גילו כי מגע בין השורשים היה הגורם שאיפשר את התקשורת בין הצמחים.
במחקרם בחנו החוקרים כיצד מגיבים הצמחים לתנאי לחץ סביבתי ואיך הם מעבירים את המידע. במהלך המחקר נחשפו הצמחים לסוגי לחץ סביבתי שונה – מליחות ויובש והעלו כי בתוך 15 דקות, צמחים שחוו את תנאי הלחץ העבירו לכל הצמחים שהיו קשורים אליהם באמצעות השורשים את המידע על גורמי הלחץ הסביבתי, אפילו שאותם צמחים לא חוו את הלחץ בעצמם.
החוקרים חשפו צמח מסוים- צמח א’ לתנאי עקה- למשל יובש וגילו שצמח ב’ שהיה קשור לצמח א’ בשורשים בלבד, ולא חווה יובש, התנהג כאילו הוא כן חווה את היובש, בגלל האיתות משורשיו של צמח א’. יתרה מכך, החוקרים גילו כי צמח ב’ העביר את הידע לצמח ג’ שהיה קשור לשורשיו רק לצמח ב’ (שלא חווה יובש) וכך הלאה באופן שהמידע עבר לכל הצמחים בסביבה והביא אותם להגיב בפני האיום ולהתכונן אליו מידית (עוד לפני שחווה יובש בעצמם).
כלומר הצמחים שלא נחשפו לאותו גורם לחץ הגיבו ללחץ כאילו חוו אותו- כך למשל צמח ב’ שקיבל אותות מצמח א’ שחווה יובש, הגיב לאיום הסביבתי והפחית את שחרור הנוזלים מתאי הסטומטה STOMATA באופן שהועיל לקיומו.
הממצאים המצביעים על שיתוף פעולה בשיתוף המידע, מרתקים במיוחד לנוכח העובדה שהם עומדים לכאורה בסתירה לעקרון של שמירה על המידע והמשאבים כדרך להישרדות על פני האחרים, שהרי לכאורה אם צמח א’ שחווה יובש לא היה מתריע על מצבו ו”חולק את המידע”, הצמחים האחרים לא היו מתכוננים היטב לבעיה, נפגעים ומתים ואז ייתכן ולצמח א’ היה מרחב רב יותר להתפתחות וניצול משאבים כמו נוזלים ואדמה. אך לא כך הוא כאמור.
המחקר נערך על ידי צוותו של הפרופסור אריאל נובופלנסקי בשיתוף עם הדוקטור עומר פליק.
ממצאי המחקר התפרסמו על ידי החוקרים ממכון בלאושטיין לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, בכתב העת המחקרי Plos One.
