נאטוקינאז כמונע יצירת סתמים בכלי הדם
מחלות לב וכלי דם ואירוע מוחי הם סיבות המוות העיקריות בארצות העולם המערבי. מחלות אלו, אם לא גרמו לתמותה מיידית, מותירות אנשים רבים נכים לשארית חייהם. למרות השקעות כספיות של מיליארדים, אין פריצת דרך משמעותית בטיפול במחלות אלו עם תרופות. בארה”ב, כל 33 שניות אדם מת מהתקף לב! מצויות בשימוש תרופות להפחתת רמת השומנים בדם, לשם דילול הדם ולהורדת יתר לחץ-דם. יש צנתורים, יש ניתוחי מעקפים – שום דבר לא מונע התפרצויות של מחלות לב, כלי דם ואירוע מוחי.
למעשה, לתרופות כימיות קיימות השלכות בריאותיות או תופעות לוואי שחלקן עלולות להזיק. התרופות המקובלות להורדת יתר לחץ-דם מעלות את הסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב מוגדשת, הצפת הריאות בנוזלים. מכון הלב האמריקאי קובע שרק 10% מניתוחי מעקפים הנעשים בארה”ב אומנם דרושים וכ-10% מן המנותחים מתים בזמן הניתוח. מדלל הדם קומדין מגביר את הסיכון לאירוע מוחי בעקבות שטף-דם במוח. יש שני סוגים של אירוע מוחי: חסימת כלי דם במוח או שטף דם פנימי במוח. קומדין גורם להווצרות הסוג השני של אירוע מוחי, סוג הרבה יותר חמור. עם שימוש ממושך הוא מגביר גם את הסיכון למחלת אלצהיימר ולפגיעה בשסתומי הלב. למעשה, השימוש העיקרי בקומדין (וורפרין) הוא להמתת חולדות! כל החומרים המוגדרים כתרופות וניתנים כדי להקל את התופעות של הסתיידות עורקים, סתמים (פלאקים) בדם וזרימת דם לקויה, אינם מונעים את הסיבות להתפתחות מחלות לב, אלו הם רק טיפולים בסימפטומים.
דרכי ההתנהגות המומלצות לשם שמירה על הלב וכלי הדם מוכרות היטב: אימוץ אורח חיים נכון ונטילת תוספי מזון מתאימים. חייבים לשפר את התזונה, לעסוק בפעילות גופנית תוך התאמה לכל אדם בפני עצמו, לא לעשן, למצוא דרכים למניעת מצבי סטרס – כל אלו מוכרים. ידועה גם התועלת של נטילת תוספי מזון המוכרים כמגינים על הלב, תוספים כמו ויטמין E, ויטמין D, מולטיויטמינרלים, קואנזים 10-Q ועוד. כיום, כל זה לא מספיק. אנשים רבית מתים ממחלות לב וכלי דם, גם מסרטן, בגלל זיהום אויר ממכוניות, או מתעשייה מזהמת. יש אנשים עם כושר גופני מעולה שללא כל התראה מוקדמת מקבלים התקף לב, לפעמים פטאלי. בגוף האדם יש כ-100 ק”מ של כלי דם, עורקים וורידים. התקף לב או אירוע מוחי יכולים לקרות אפילו אם רק כלי דם אחד, במקום קריטי, נסתם.
תהליך קרישת הדם הוא תהליך חיוני לעצם החיים. שאם לא כן, כל פציעה או חתך היו גורמים למוות. לחולי המופיליה, דרך משל, חסרים גורמי קרישה. אם אין הם מקבלים אותם מבחוץ, חייהם נתונים בסיכון מתמיד. קרישת דם יכולה להיות קטלנית כאשר נוצרים סתמים בעורקים – לא מדובר על קרישת דם לעצירת שטפי דם מפציעות. במצב כזה, לא מגיע חמצן או מזון לאזור הפגוע. אם יש תסחיף של קריש דם מהלב או הריאות, יש סכנה חמורה לתמותה. בגוף יש יותר מ-20 אנזימים הקשורים לקרישת הדם, יש רק אנזים אחד שמיועד לפירוק קרישי דם – פלזמין. הבעיה היא שככל שאדם מתבגר, כך מייצר הגוף שלו פחות פלזמין והוא נתון בסיכון רב יותר להווצרות קרישי דם. וגרוע מזה – רמת הפיברינוגן עולה עם הגיל. רמות גבוהות של פיברינוגן לעיתים קרובות גורמות ליותר התלכדות של לוחיות הדם, להווצרות סתמים, להתקף לב או אירוע מוחי. רמת פיברינוגן גבוהה הינה גורם סיכון הרבה יותר חמור להתפתחות התקפי לב או אירוע מוחי לעומת רמת כולסטרול LDL גבוהה. במחקר בו נטלו חלק 2116 אנשים נמצא שאצל אלו מתוכם שהיו עם רמת כולסטרול גבוהה אבל רמת פיברינוגן נמוכה, היה להם פי שש פחות סיכון לקבל התקף לב לעומת הסיכון לאלו שהיה להם כולסטרול נמוך אבל רמת פיברינוגן גבוהה!
האם יש פתרון למצב זה? אכן יש. קיים מוצר טבעי שמונע הווצרות של קרישי דם טוב יותר מכל התרופות המקובלות. דר’ מרטין מילר מהמרכז לרפואה טבעית בפורטלד, אורגון אומר כך:”כל חיי כפרופסור חוקר של מחלות לב וריאות, נאטו ונאטוקינאז נמצאו כדרך הטובה ביותר והמרגשת ביותר למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם”. לדבריו, “זהו תכשיר טבעי היעיל ביותר שיכול לדלל ולמוסס קרישי דם עם בטיחות גבוהה יחסית וללא תופעות לוואי”. לדבריו, נאטוקינאז עולה בערכו על כל התרופות הקונבנציונאליות בהן משתמשים להמסת קרישי דם כמו טישיו פלזמינוגן אקטיבייטור ואורוקינאז. זאת ועוד, חומרים אלו יעילים רק כאשר הם ניתנים באינפוזיה לווריד ולעיתים קרובות הטיפול נכשל מאחר וכלי הדם התקשו במידה שלא מאפשרת מעבר של החומרים האלו לאזור הפגוע. נאטוקינאז נלקח דרך הפה. כבר עם מינון של 100 מ”ג ביום הוא מונע היווצרות של קרישי דם. רופאים וחוקרים בכל העולם אומרים ש”היכולת של נאטוקינאז לפרק סתמים בכלי הדם מדהימה”. חשוב לאדם לקחת אותו גם כאשר הבריאות סבירה, בייחוד אם יש אצלו במשפחת נטייה למחלות לב, יתר לחץ-דם, אירוע מוחי, או אם הוא עצמו עבר התקף לב ושרד. אין דרך טובה יותר למנוע הישנות של מחלות אלו. עם נאטוקינאז יש ניסיון רב גם בארץ והתוצאות מעולות.
נאטוקינאז מופק ממוצר תסיסה של סויה, דמוי גבינה, הנקרא נאטו. ביפן הוא משמש כמאכל לפחות אלף שנים. הוא פופולארי הן בזכות טעמו שאהוב שם והן כתרופה למחלות לב וכלי דם. מחקרים הראו שנאטוקינאז עוזר בפירוק והמסה של התקרשויות לא דרושות בדם. למעשה הוא מפרק כל חלבון מת שנמצא בגוף. חוקר יפני, הירואישי סומי, הקדיש שנים רבות למחקר של חומרים טבעיים ממוססי קרישי דם. הוא בדק 173 חומרים שונים ומצא שנאטוקינאז הוא החומר היותר פעיל מכולם. מחקרים שנעשו עם בעלי חיים, או בצלוחיות פטרי, הראו שנאטוקינאז מוסס לגמרי קרישי דם. דר’ סומי מצא שיכולתו של נאטוקינאז למוסס קרישי דם עולה על יכולתו של כל חומר אחר. הוא פעיל פי 4 יותר מפלזמין, החומר הטבעי המצוי בגוף. משך פעולתו בגוף 8 שעות, הרבה יותר ממשך הפעולה של קומדין, ואין איתו תופעות לוואי. במחקר שנעשה עם קבוצת מתנדבים, נמצא שיכולת המסת התלכדות של לוחיות דם עלתה ב-48% שעתיים אחרי מתן נאטוקינאז. ויכולת זו פעלה 8 שעות. אצל משתתפי קבוצת הבקורת, שקיבלו פולי סויה, לא היה כל שיפור ביכולת המסת הצטברויות של לוחיות דם. נאטוקינאז עוזר במידה רבה גם להורדת יתר לחץ-דם. במחקר בו הוא ניתן ל-5 אנשים, הוא עזר ל-4 מהם. לחץ הדם הסיסטולי ירד אצלם מממוצע של 173 מ”מ כספית ל-154.8 והדיאסטולי ירד מ-101 ל-91.2 מ”מ כספית.
למי אסור לקחת נאטוקינאז
אין לתת נאטוקינאז לאנשים עם כיב קיבה, לאנשים שעברו פציעה קשה, בסמוך לאירוע מוחי או ביחד עם קומדין ללא אישור של רופא. לאנשים עם בעיות בלב ובכלי הדם, שאינם סובלים ממצבים כאלו, מומלץ לצרף אותו לסדר היום ולקחת אותו עם תוספים שהם נוטלים.
מסקנות
מוצר המזון היפני נאטו, הנמצא בשימוש מזמנים עתיקים, והאנזים המופק ממנו, נאטוקינאז, הוכחו במחקרים רפואיים רבים, ובטיפול בחולים, כמוצר היותר יעיל לניקוי כלי דם. נאטוקינאז עוזר גם להורדת יתר לחץ-דם, שהוא גורם סיכון לאירוע מוחי. זהו אמצעי יעיל ובטוח שיכול לצמצם במידה רבה תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם ומאירוע מוחי.
לקריאה נוספת
www.natto-nattokinase.com/herbal-remedies/natto-nattokinase/nattokinase-clinical-studies –
www.nutrovita.com/info/nattokinase.html
natto-nattokinase.com/herbal-remedies/…/nattokinase-benefits
www.gordonresearch.com/answers/nattokinase_dosage_equivalents.html
www.pureprescriptions.com/blogAsp/blog.asp?item=97
* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.
מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466
האם ניתן להשתמש בנאטוקינאז במקום קומודין?
בברכה,
יעל
האם מותר ליטול נאטוקינאז עם פלאביקס?
האם ניתן ליטול נאטוקינז למשהו שעבר אירוע לבבי וכתוצאה מכך היום סובל מפגיעה מוחית וגם נוטל באופן יומיומי מדלל דם קלקסן ?