יציאה מעבדות המחשבה: הומופוביה כפחד עצמי

מה הקשר בין אי קבלת השונה, הומופוביה ושנאה עצמית ? בימים אלה בהם נחוג חג האביב מתפרסמים ממצאי מחקר חדש השופכים אור על הנושא בהקשר של אי קבלת העצמי המקרינה על אי קבלת האחר ועבדות לנורמות ומנהגים, פחד, שנאה והעדר כבוד לאחר. 

חג הפסח מיועד לסמל את היציאה מעבדות לחירות. רובד עמוק יותר המודגש בפירוש סיפור ההגדה הוא של היציאה לחופש מכבלי המחשבה וההרגלים, כבוד, הקשבה, קבלה והבנה של עצמך ושל הסובבים אותך; חג הפסח נחוג על מנת להזכיר לאדם את הצורך להוקיר תודה על החירות בה הוא מצוי, ולפשפש במעשיו באופן שיהא מצוי בחירות מחשבתית ופיזית, בחופש מכבלים של נורמות, במודעות עצמית, הבנת המתרחש בנפשו, הכלה ומודעות עצמית, ביציאה מעבדות לחירות באופן שהוא יראה עצמו כיוצא משעבוד וישמור על חירותו שלו ושל הסובבים אותו מתוך כבוד לעצמו ולזולתו.

ממצאי מחקר חדש שהתפרסמו לאחרונה בנושא הומוסקסואליות, מעניקה זווית התבוננות ייחודית בהקשר זה: ממצאי המחקר החדש מצאו כי אנשים שמבטאים דעות הומופוביות של שנאה וסלידה חזקה מהומואים ולסביות, מתאפיינים באופן משמעותי יותר בהעדר מודעות מינית עצמית באשר למשיכה כלפי בני אותו מין ובחינוך נוקשה וסמכותני.

מחקר זה הוא בחן את הקשר בין הומופוביה שמובעת כלפי הומואים ולסביות, לבין סגנון החינוך ההורי והנטייה המינית המודחקת של אנשים המתנהגים באופן הומופובי- פחד, איופם או חרדה מפני הומואים ולסביות, עמדות כנגד גייז, הטיות ואפלייה כנגד הומוסקסואלים, עוינות גלויה וסמויה כלפי גייז ואימוץ של מדיניות נגד הקהילה הגאה.

ממצאי המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology על ידי חוקרים אמריקאים ואנגלים מאוניברסיטת רוצ’סטר, אונ’ אסקס ואונ’ קליפורניה בארה”ב מעלה כי לעיתים קרובות הומופובים המבטאים שנאה, אלימות ויוצאים בחריפות כנגד הומוסקסואליות, עושים זאת בגלל נטיות הומוסקסואליות מודחקות שלהם היוצרת בהם פחד ושנאה עצמית, ובגלל העדר מודעות, קבלה ופתיחות מינית לשונות של עצמם, הנובעת מנוקשות חינוכית של הוריהם.

החוקרים מדגישים כי לעיתים קרובות לא מדובר בצביעות משום שהאדם המבטא דיעות הומופוביות מצוי בחרדה, בלחץ ובחוסר מודעות, באופן שהוא לא מודע לנטייתו ולא רואה או לא רוצה לראות עצמו כחלק מבעלי נטייה מינית זו ולכן מתנהג באופן הומופובי, באופן המבטא את תסכולו, הדחקתו, בדרך בה הוא מרחיק עצמו מכך, ומבטא כלפי אחרים את הזעם והפחד שהוא חש כלפי עצמו בעקבות משיכתו לבני אותו מין.

לנוכח מקרי רצח נפשעים כמו שארעו במדינת ישראל על רקע נטייה מינית הומוסקסואלית, בבר נוער – ולנוכח מקרי רצח ואלימות כפשעי שנאה, כדוגמת המקרה של מתיו שפרד שנרצח בארה”ב ב1998 והרצל של לארי קינג בשנת, על רקע נטייתם המינית , מתחדד הצורך בטיפול יסודי חינוכי שורשי בשיפור המודעות של בני הדור הצעיר בכלל ובפרט ברובד הנוגע למיניותם, באופן שיקנה להם את הכלים להתמודד עם עצמם, עם חריגות, עם השונה והלא מוכר, לקבל, להכיל ולהבין.