סיבו ופתרונות למחלות אוטואימוניות – מגפת התקופה

סיבות ופתרונות מוצעים למחלות אוטואימוניות (ראו מקור 1) : המחלות האוטואימוניות הן בעיה רפואית מדרגה ראשונה בארץ ושכיחותן עולה כל הזמן. לפי נתוני משרד הבריאות בישראל, בשנים האחרונות חלה עליה של 30% בשכיחות של סוכרת מטיפוס 1, מחלה בה ציטוקינים בגוף תוקפים את תאי ביטא שבלבלב והורסים אותם. כך, אין ייצור של אינסולין והחולים במחלה זו נאלצים להזריק לעצמם אינסולין. שכיחותה של מחלת הטרשת הנפוצה גם היא עולה כל הזמן. שלוש סיבות מרכזיות גורמות להידרדרות זו בבריאות. הסיבה הראשונה היא חשיפה מוגברת לרעלי סביבה, כימיקלים שונים, וחשיפה לקרינות מזיקות. סיבה שנייה היא צריכת מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי לקוי, חשיפה לסטרסים נפשיים ושימוש בתרופות. תרופות כאלו יכולות להיות מה שאדם לוקח על דעת עצמו, תרופות מרשם, חיסונים, אנטיביוטיקות גם כשלא צריך אותן, גלולות נגד הריון וקורטיזונים. כל אלו פוגעים במערכת החיסונית. פלורת המעיים מהווה מרכיב מאוד מרכזי במערכת החיסונית של הגוף ופגיעה בחיידקים שבפלורה מדרדרת את הבריאות. בעקבות כל זה, סיבה שלישית היא שוירוסים, פיטריות, בקטריות ופרזיטים שונים נעשים אלימים יותר ותוקפים את הגוף (2).

פירות. מאת מערכת פורטל הוליסטיקה- רפואה משלימה.

ההרעלה הסביבתית כיום הרבה יותר חמורה ממה שמרבית האנשים מעריכים. גם האויר, גם המים וגם המזון נפגעו מהשפעת האדם על הסביבה. דרושה כעת תשומת לב מיוחדת של הרפואה לחשיבות של התזונה ולצמצום ההשפעות השליליות של רעלים על בני האדם.

עקב השיטות החקלאות הנהוגות כיום במרבית הארצות המפותחות, נוצרו מחסורי מינרלים בקרקע. מחסורים אלו פוגעים בבריאות הצמחים, בעלי החיים והאדם. רק סיבה עשירה במיקרואורגניזמים כתוצאה מזיבול עם קומפוסטים, כולה לעזור להחזיר את האיזון לקרקע ולכל שרשרת המזון.

הירקות כיום עניים בויטמינים
אחת לעשור, משרד החקלאות האמריקאי מפרסם טבלאות על תכולת הויטמינים והמינרלים במזונות שונים, כולל בירקות. התזונאי אלכס ג’ק סקר את נתוני טבלאות המזון האחרונות והשווה אותם לנתונים משנות ה-70. להפתעתו הוא גילה שהכמויות של ויטמינים ומינרלים אחדים ירדו. חלקם ירדו בצורה דרסטית. בברוקולי הגדל כיום שלא בחקלאות אורגנית היתה מחצית כמות הסידן לעומת נתוני העבר. הירידה ברמת הברזל בצמח גרגיר הנחלים היתה של 88%. בכרובית היה 40% פחות ויטמין C לעומת הנתונים משנת 1975. ג’ק פנה בשאילתה עם נתונים אלו למשרד החקלאות האמריקאי בתקווה לקבל הסבר הגיוני. שנתיים הוא מחכה לתשובה. העיתון “אורגניק גרדנינג” פנה אף הוא בשאילתה, וממשרד החקלאות האמריקאי אמרו לו שממילא לא אוכלים ירקות כספקי סידן ועוד מינרלים נוספים. בתירס, למשל, כמות הסידן פחתה ב-75%.

החוקרים שכתבו על נושא זה ערכו השוואות בין נתוני טבלאות המזון היותר מוקדמות, משנת 1963, לבין הנתונים היום.יחסית לנתונים של שנת 1975, הירידה בכמויות הויטמינים נמצאה עוד יותר חמורה. אחרי השוואת נתונים מאז ועד עכשיו על תכולת הויטמינים ב-12 מיני ירקות ופירות שונים, נמצאו הנתונים הבאים: הכמויות של ויטמין C בפלפל מתוק ירדו מ-128 ל-89 מ”ג ל-100 גרם. כמות הקרוטנואידים שמהם נוצר ויטמין A ירדו מ-90 מ”ג ל-53 מ”ג. מרבית הירידות בערך התזונתי היו בירקות, בפירות פחות מזה. בגזר היתה עליה בכמות של בטא קרוטן. יתכן שסיבת הדבר היא טיפוח של זנים מיוחדים עשירים בקרוטנואידים. כללית, יש לאכול כיום כפליים יותר ירקות כדי לקבל את הכמות הדרושה של קרוטנואידים יחסית למה שהיה בעבר.

גזר הוא יוצא מהכלל – ברוב הירקות הכמויות של הויטמינים ושל הפיטוכימיקלים ירדו וממשיכות לרדת בכרוב עלים מסוג קולארד, הכמות של ויטמין A ירדה מ-6500 יחב”ל ל-3800 יחב”ל. כמות האשלגן ירדה מ-400 מ”ג ל-170 מ”ג. כמות המגנזיום ירדה בצורה דרסטית, מ-57 מ”ג ל-9. כרובית איבדה מחצית מכמות ויטמין C שבה. כמות הסידן באננס ירדה ב-60%. וזו לא כל הרשימה.

הממסד הרפואי בארה”ב ורשות המזון והתרופות שם חותרים לכך שמתן ויטמינים ומינרלים יותר רק לרופאים ודיאטניות ממסדיים. אחת הטענות החוזרות ונשנות על-ידיהם היא שמי שאוכל מזון מגוון, לא צפוי לסבול ממחסורי ויטמינים ומינרלים. אבל, הידרדרות זו של הערך התזונתי של הירקות הגדלים באגריביזנס, חוות גדולות ביותר, מראש מחסלת את האפשרות לסמוך על המזון, שגדל בחקלאות קונבנציונלית, שיספק את הדרוש לבריאות ממשית. המדיניות של משרד החקלאות האמריקאי היא לא להגיב לפניות בנושא זה. השאלה היא, על האינטרסים של מי הם שומרים ? 

מבחינה תזונתית, זוהי בעיה חמורה. ירקות הם ציר מרכזי בתזונה בריאה. בלעדיהם, האדם יסבול מחוסר ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים שחשיבותם לא פחותה מזו של הויטמינים והמינרלים. את ארה”ב לא ניתן להגדיר כמדינה ענייה. ובכל זאת, מספר רב של מחקרים הראו שיש שם מחסורי תזונה ניכרים.

• * 90% מן הנשים בארה”ב ו-71% מן הגברים מקבלים פחות ויטמין B6 מן ה-RDA, הקצובה היומית המומלצת לויטמין זה (3).
• * לגברים עם הרמות היותר נמוכות של ויטמין C בדמם יש סיכון ב-62% גבוה יותר לחלות בסרטן וסיכון של 57% גבוה יותר לתמותה מכל הסיבות (4).
• * לוטאין וזיאקסנטין מצמצמים את הסיכון לחלות בקטרקט בכ-22% (5)
• *לאנשים שבדמם יש רמות נמוכות של רטינול, ביטא קרוטן, ויטמין E וסלניום יש סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן מסוגים שונים (6).
• * מזון, או חשיפה ממשית לאור השמש, מצמצמת למחצית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. ללא נקיטת צעדים כאלו, ויטמין D שהמזון עצמו מספק מורידה את הסיכון רק ב-12% (7).
• * לילדים בארה”ב אין די ויטמין E במזונם (8).
• * פלבנואידים מספקים הגנה כנגד אירוע מוחי (9).

צריכת הירקות והפירות בארה”ב איננה מספקת. לפי נתונים מלפני 5 שנים בארה”ב, רק שליש מן התושבים שם צורכים מינימום 5 מנות של ירק ופרי ביום. ההמלצות הן לצרוך לפחות 9 מנות. מרבית תושבי ארה”ב לא קונים מזון בריא, אם כי הלוך הרוחות שם משתנה. גם בארץ, לא רבים קונים מזון בריא.

לפני עשור או שניים, כמעט כל העוסקים בתזונה הקונבנציונלית חזרו ואמרו שאם אדם אוכל מגוון של מזונות שונים, אין לו צורך בתוספי מזון. מחקר האחיות בארה”ב מצא שלגבי פולאטה, רק אלו שקיבלו ויטמין זה כתוסף מזון זכו להגנה כנגד סרטן המעי הגס, צמצום של 75% בסיכון. כמות הפולאטה שהמזון סיפק לא הועילה מבחינה זו.

*  האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס“. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466

מקורות

1) http: // home.vicnet/ net.au/~wp2000au/Food_ aware. Htm
2) hogoddy@sprynet.com
3) NHANES II, 1976-1980. Kant AK, et al. 1990.
4) Loria CM, et al. Am J Clin Nutr 72: 139-45, 2000.
5) Chasan Taber L, et al. Am J Clin Nutr 70: 509-16, 1999.
6) Comstoch GW, et al. Am J Epidemiol 135: 115-21.
7) Blot EJ. Proc Soc Exp Biol Med 216; 291-6, 1997.
8) Bendich A. J Am Coll Nutr 11; 441-4, 1992.
9) Keli SO, et al. Arch Inter Med 156: 637-42, 1996.