מהו כישוף? מה מקורותיו של הכשף והקסם ? מה השקפתה של היהדות בנושא מאגיה ? באילו סוגי פולחניים מאגיים נהוג להשתמש בכישוף ?
המונח כישוף, מתייחס לעיסוק בתורת הנסתר בפעילות שמטרתה לגרור תוצאה מסוימת במציאות בדרך לא טבעית על ידי פולחנים כלשהם. מקור המונח כישוף הוא בציווי שבתנ”ך המופיע בספר שמות במילה מכשפה מתוך הפסוק : “מכשפה לא תחיה” המקים הוראה פוזיטיבית להביא להכחדת השימוש בכשפים, מאגיה וכישוף. בדת היהודית נאסר על השימוש בכשף וקסם, ורק קבוצת הדיינים שפעלו לביעור התופעה נדרשו לשלוט בתקופות מסוימות ברזי המאגיה על מנת להיות בקיאים בעת השיפוט של העוברים על האיסור התנכ”י. מקור המונח מאגיה הוא בפרסית בכינוי “מאגים” או “מנים” המיוחס למכשפים – הכוהנים הפרסים בעת הקדומה.
מקורותיו של הכשף והקסם הוא עוד בימי הפולחנים הפאגניים והוא נתפס בהיבט הדתי באופן שלילי, חתרני, חוטא וכופר על ידי הדת היהודית כמו גם דתות מונותאיסטיות אחרות, שפעלו לעקירתו.
קיימים מספר סוגים של פולחנים מאגיים מוכרים שהתגלגלו עד עצם היום הזה שעדיין נעשה בהם שימוש בקרב אנשים העוסקים בתורת הנסתר, במאגיה, בקסם (מאגיה לבנה) או בכישוף (מאגיה שחורה) :
1. שימוש בקורבנות, סימבולים, חפצים, כתבים מיסטיים ועוד לשם זימון ישויות מעולם הרוחות.
2. שימוש במילות קסם או כשף בעלות יכולת השפעה מיסטית על המציאות
3. שימוש בעזרים בעלי עוצמה מיסטית על טבעית כמו קמעות, טבעות, שרביט קסם או מטה כישוף.
4. מרקחות כסף המשמשות להענקת כוחות על טבעיים או המעצימים את הנוטל אותם בסיוע עולם הרוחות
5. טקסים פולחניים לתקשור מיסטי ול”הפעלת” רוחות (לעיתים בכפייה) מן העולם הנסתר
6. טקסים, לחשים, איורים ופעולות להגנה על אנשים מפני פגיעה או לריפוי אנשים