לחיות עם הכרה פנימית

פרק מתוך הספר “שנה את מחשבותיך,שנה את חייך” מאת ד’ר וויין וו דייר. הוצאת אופוס, 2009.

פרק 12- לחיות עם הכרה פנימית.

 לחיות עם הכרה פנימית

בפרק זה של הטאו טה צ’ינג מזכיר לנו לאו-צה שתשומת לב רבה מדי מוענקת להנאות החושים ולהתנסויותיהם, על חשבון הראייה הפנימית שלנו. התמקדות בלעדית במידע החושי יוצרת עולם של רשמים, שאינם אלא אשליות. כיוון שהכול בא והולך, ברור שהעולם החומרני חולף מטבעו. כשעינינו רואות רק את הצבע שמולן, הן מועדות להיות עיוורות למה שנמצא מעבר לעולם התופעות. איננו יכולים להכיר את הבורא אם אנו מרוכזים רק במה שנברא. ובאופן דומה אנו מאבדים את היצירתיות שלנו כשאיננו מודעים למה שנמצא מאחורי כל מעשי הבריאה.
הראייה, הריח, השמיעה, המישוש והטעם נמצאים בריבונות החושים. אם אתה שבוי באמונה שהמרדף אחר סיפוק החושים הוא מרכז החיים, אתה תִכְלה על-ידי מה שלאו-צה מכנה ה”ציד”. החיפוש הזה אחר הערצה, כסף וכוח הוא בזבוז אנרגיה כיוון שלעולם אין מספיק מאלו, וכך ההשתוקקות ליותר מגדירה את התנהגותך היומיומית. אינך יכול להגיע למקום של שלווה ושל סיפוק פנימי, כשאת כל קיומך מניעה התחושה שאין לך מספיק. למעשה, לאו-צה קובע שהמרדף האכזרי הזה הוא נוסחה לשיגעון.
האדם שחי לפי דרך הטאו מכונה החכם או המאסטר – ישות נאורה שבוחנת את העולם, אבל אינה מזדהה באופן בלעדי עם מה שגלוי לעין. היא נמצאת בתוך העולם הזה, אך בה בעת מודעת לכך שהיא אינה של העולם הזה. המאסטר נכנס פנימה, אל המקום שבו ההכרה הפנימית מחליפה את המרדף. בשתיקה ניתן ליהנות מהמזון ללא תכתיבי החך. מנקודת מבט פנימית, אין צורך בדבר נוסף. החכם או החוכמה, המודעים לטבעם האינסופי, מכירים בכך שזהו עולם ארעי המורכב מתופעות פיזיות, הכוללות את הגוף שבו הוא או היא הגיעו לעולם ושבו הם יעזבו אותו. המאסטר רואה את הטיפשות שברשמים החיצוניים ונמנע מהפיתוי המושך של נכסים ותהילה.
אני מאמין שאלו האמיתות הפשוטות שלאו-צה, חברנו ומורנו הקדמון, רצה למסור כשכתב את הפרק השנים-עשר של הטאו טה צ’ינג:
הרחב את נקודת המבט שלך אל מעבר לרמה החושית.
הכרתך הפנימית יודעת ששושנה היא הרבה יותר מפרח, שכן היא מציעה ניחוח נעים ועלי כותרת קטיפתיים. נצל את הידע הזה כדי להבחין בכוח הבורא והבלתי נראה שמביא את קסם הפריחה הזה מהמקום שאינו אל המקום שהנו. חווה את מהות הבורא, המרשה ליצירת מופת מלבלבת כזו להגיח מזרע קטנטן. הבחן בכך שהזרע מגיע ממשהו שאנו יכולים להתייחס אליו רק כאל הרוח, או כאל עולמה של כלומיות חסרת צורה. ראה איך הרוח מחיה את הצבעים, את הריחות ואת המרקמים, והבט על כל החיים מנקודת מבט נשגבת. כך תרגיש מחויב פחות למרדף ומחויב יותר לחיים מתוך ההכרה הפנימית, שלפיה מהותך האמיתית אינה שייכת לעולם הזה.
חדל ללחוץ על עצמך
לצבור יותר ללא הפסקה.
אַפשר לאחרים להתכלות על-ידי המרדף אם בכך הם בוחרים, אך אתה, למד להירגע. במקום להתמקד במה שבחוץ, פנה פנימה. טפח יראת כבוד והערכה כאבני בוחן פנימיות, ולא ככוח מניע לצבירה ולהערצה. כשאתה רואה מראה יפה, שומע צליל קסום או טועם מעדן במלוא הפה, הרשה לעצמך לחשוב על הקסם שבהנאות החושיות הללו. היֵה כמו המאסטר ש”מעדיף את מה שבפנים על פני מה שבחוץ.” הרשה לדברים לבוא וללכת בלי שתחוש דחיפות כלשהי להתחבר לעולמם בן-החלוף של הבאים וההולכים.

לך עכשיו בדרך הטאו
טמון זרע וטפח אותו, ובתקופת חייו צפה בטבעו הפנימי. תעד את מה שבתוך הנבט והתבונן ביראת כבוד בדבר שקיים בזרע ושביום מן הימים יברא פרח. הרחב את יראת הכבוד הזאת כלפיך וכלפי הזרע שאתה מכיל. השתמש בכך כתזכורת לָעצמי הפנימי הבלתי נראה שלך, שהוא למעשה הטאו בפעולה.

————

לרכישת הספר “שנה את מחשבותיך, שנה את חייך” בהוצאות אופוס