ראשי » דת-דתות, הוליסטיקה-כללי, מודעות עצמית, מיסטיקה, קבלה-יהדות, קואצ'ינג-התפתחות אישית, רוחניות » כבוד וסובלנות

כבוד וסובלנות

מדוע חשוב לנהוג בכבוד הדדי , סובלנות והכלה כלפי השונה ?

“ואהבת לרעך כמוך” אומר רבי עקיבא, הוא כלל גדול בתורה. כך גם חכמים רבים בתחום התורני היהודי הרבו בחשיבות הכלל כפסוק חשוב מאד המכיל הוראה מן התורה לקיום חברה תקינה ומכילה, סובלנית ומכבדת. דתות ואמונות שונות גם הן מייחסות לכבוד והכלת דיעות האחר, חשיבות עצומה לקיומה של חברה תקינה והרמונית. כך למשל גם בדת הנוצרית באקט המפורסם ביותר של ישו המפנה את לחיו השניה לפוגע בו, במעשה המבטא סובלנות והכלה קיצוניים.

יחד עם זאת לנוכח המצב הנורמטיבי בפועל בו קיימת לעיתים קרובות כפייה של דעות של קבוצות אנשים או יחידים כלפי קבוצות אחרות, מיעוטים או אנשים בודדים המבטאים עמדות שונות, יש הסבורים שהאימרה המובילה בנושא סובלנות לאחר, קבלתו והתייחסות אליו בכבוד– “ואהבת לרעך כמוך” היא מצוות יסוד המשקפת שאיפה אוטופית שכן מרבית בני האדם לא מסוגלים לאהוב את האחר באופן דומה לזה שהם אוהב את עצמם. לכן אימרתו של הלל הזקן- “מה ששנוא עליך- אל תעשה לחברך”, משקפת לדידם טוב יותר את יסודות הסובלנות והכבוד ההדדי בהיותה הוראה ריאלית יותר המבקשת מהאדם למדוד את מעשיו כלפי זולתו בקרטריונים פוגעניים- האם היית רוצה שזולתך יכפה עליך או ינהג כלפיך באופן בו אתה רוצה לנהוג כלפיו.

לפיכך, ראוי לנו לנהוג בסובלנות כלפי האחר באופן שבו היינו רוצים שינהגו כלפינו. לפיכך, קיימת חשיבות עצומה לערכי כבוד הדדי וסובלנות כלפי האחר כאמור, שמשמעותם המעשית היא התנהגות באופן מבין, מכבד, בלתי מפלה, מכיל ומתורבת גם כלפי מי שאינך מסכים לדעותיו, אמונותיו או התנהגותו. כך, חשוב לנהוג באחרים באופן הוגן, מכיל, קשוב, לאפשר השמעת דעותיו, לחיות בצוותא עם פעולותיו ומעשיו כל עוד הוא אחראי להם ואינו פוגע באחר (לא במובן רגשי). כלומר לאפשר לאחר השונה ממך חופש להשמיע את דעותיו, לנהוג לפי אמונותיו ולא לקפח את זכויותיו בשל כך ולפגוע בו.

 

דילוג לתוכן