טיפולים טבעיים בנזלת כרונית
הסיבות לנזלת כרונית וגודש באף הן בעיקר אינפקציה או אלרגיה. זוהי אחת מן הבעיות הרפואיות היותר שכיחות. אנשים חושבים שמצב זה נגרם בגלל ליחות, אבל סיבה יותר שכיחה היא התנפחות הרקמות הריריות באף עקב כלי דם מודלקים. מצב כזה יכול להיות קשור למספר מחלות, ואלו הן:

• הצטננות ושפעת (מבקטריות או וירוס).
• אינפקציה בסינוסים (מבקטריות, וירוס או פיטריות).
• אלרגיות לפריחה או לאלרגנים אחרים.
• פוליפים מודלקים.
• נזלת שלא מאלרגיה.
• שימוש יתר בספריי או טיפות אף.

אינפקציות נרפאות בדרך כלל תוך שבוע שבועיים. סינוסיטיס כרוני יכול להמשך חודשים ואפילו שנים, אם לא מטפלים בו כהלכה. נושא זה קשור מאוד לטמפרטורה וללחות בחדרי המגורים.
יש סוג של נזלת, רהיניטיס, שאיננו נגרם מאלרגנים. זוהי נזלת דלילה מהאף המלווה בהתעטשויות ואף סתום. שינויי טמפרטורה ולחות הם גורם רב משקל לרהיניטיס וכמותם ריחות קשים, בשמים, עשן, אדים ועוד. מחקרים מלמדים שהגירוי מנזלת בדרכי הנשימה יכול לתרום להרגשת הגודש ושעל ידי שינויי טמפרטורה ולחות באוויר הבית אפשר להגיע להקלת מה. טמפרטורת הבית והלחות בו תורמות לנזלת הנגרמת מקור כאשר אויר קר זורם דרך האף. הצינון והנזלת מאובחנים כמחלה הנגרמת מתחושות. בתוך האף יש חיישנים שמעוררים את התחושה שננשם אויר קר – למעשה גודש באף הוא תגובה לגירוי של החיישנים. טיפול יעיל במצבים כאלו יכול להיות שמירת טמפרטורה נוחה.

מהי הלחות האופטימאלית
לדברי דר’ רוברט לידקר, רופא ברפואה סינית, הנשיא לשעבר של האגודה האמריקאית לרפואה הוליסטית, הלחות היחסית האופטימאלית בבית צריכה להיות בין 35% ל- 45%. עם לחות כזו גם לא יתפתחו עבשים בבית. בקיץ רצוי לקרר את הדירה, שלא יהיה לח מדי בטמפרטורת החדר. אם הלחות גבוהה מעל ל- 45%, רצוי להפחית אותה. לחות כזו תגרום להתפתחות עובשים ופיטריות מאוד מזיקים לבריאות. גם סינוסיטיס כרוני מתפתח מלחות. אפשר לשפר את המצב על-ידי שימוש במייבש אויר, לבדוק אם אין נזילות מתקרה או קירות – יש להקפיד מאוד לבל תהיה לחות יתר בחדר ולתקן כל דליפה שיש.
אויר יבש מדי גורם אף הוא להרגשת גודש באף – הוא מייבש את הקרומים הריריים בסינוסים ויכול לגרות אותם עוד יותר. אם יבש מדי, אפשר להגביר את הלחות על-ידי פרישת מגבת לחה על כיסא וכדומה. אפשר גם לנשום אדים מכוס מים – להיזהר מחימום יתר.

אינפקציה בסינוסים
אינפקציה בסינוסים היא בעיה שכיחה למדי. לרוב זה קורה בגלל גירוי של קור לריריות האף. בארצות צפוניות יותר מאשר ישראל הבעיה יותר שכיחה. אלרגיה גם היא סיבה למחלה זו. כאשר יש דלקת בריריות, יש האטה בפעולת הסיסים שתפקידם לעצור ולסלק מזהמים שיש באוויר. אז, ליחות נלכדות בסינוסים ומתפתחת מחלת סינוסיטיס.
טיפול אנטיביוטי יכול להיות הרה אסון במצב כזה מאחר ומרבית הדלקות בסינוסים נגרמת על-ידי חשיפה לעובשים. הסימפטומים המלווים דלקת בסינוסים הם אלו: גודש ולחץ סביב העיניים, השפתיים וקדמת הראש.
ליחות ירוקות או צהובות.
כאב שיניים.
סימפטומים שנמשכים יותר מ-10 ימים.
ליחות המופרשות מהגרון.
עייפות.
לעיתים קרובות רופאים לא מאבחנים נכונה את המחלה הזו.

תוצאות מחקרים שנעשו במאיו קליניק בארה”ב לימדו שב- 96% מן המקרים הדלקת נגרמת מעובשים, לא בקטריות, לכן אנטיביוטיקה רק תסבך את המצב.
יש שורה של טיפולים שעוזרים להתגבר על מחלה זו. אחד מהם, חדשני ביותר, הוא ספריי של מים מינראליים נקיים, בחום הגוף, בהם ממיסים סוכר מסוג קסיליטול. סובר זה מופק מעצים מסוימים הגדלים בארצות הסקנדינביות ובגרמניה ופעולתו ממש הפוכה מזו של סוכר קנה או סלק סוכר. הוא מוריד רמות סוכר ונוגד דלקות. יש להתמיד בעשיית ספריי כזה, מספר פעמים ביום. הסוכר הזה, בטיפול ספריי, מחסל אינפקציות לא רק בסינוסים אלא גם בקנה הנשימה על הסתעפויותיו, דלקת הסמפונות, וגם מקל על מחלת האסתמה.

טיפולים נוספים מוצעים הם שתיית תה חם, או תה צמחים חם, כמובן לא חם מדי. אפשר להניח חבישות חמות על הפנים. שטיפה עם מי מלח עשויה אף היא לעזור. ארומותרפיה עוזרת אף היא במקרים רבים. רצוי לישון עם כר מוגבה. יש לשמור שהבית יהיה נקי מאבק ועובשים.
באשר לטיפול תזונתי, יש לנקוט בצעדים הבאים:
לא לצרוך סוכרים ומזונות עמילניים מזוקקים ומלוטשים – פרט לסוכר קסיליטול.
לצרוך כמות רבה של שמנים אומגה-3 נוגדי דלקות.
לדאוג לבל יחסר ויטמיו D. הדרך היותר יעילה לכך היא על-ידי שיזוף נכון ומספיק בשמש – חצי גוף, חצי שעה ביום, ללא קרם

הגנה. שמן קוקוס אורגני עוזר אף הוא לגוף להתגבר על אינפקציות שונות. אין לצרוך מזונות המעודדים ריבוי של פיטריות בגוף ויש לישון שינה מספקת. מאמר על חשיבות הקסיליטול לבריאות מופיע בעיתוננו, “תזונה פלוס” חוברת 84.

מקורות והרחבה

http://en.wikipedia.org/wiki/Rhinorrhea

The Hidden Perpetrator of Sinus Infections – Found in 96% of Mayo Study ParticipantsBy Dr. Mercola | March 2012

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466