ראשי » הוליסטיקה-כללי, רפואה טבעית, תזונה-דיאטה » חיסונים עם כספית בהריון מגבירים סיכון להפרעות קשב וריכוז

חיסונים עם כספית בהריון מגבירים סיכון להפרעות קשב וריכוז

חיסונים מכילי כספית בהריון מגבירים סיכון ללידת ילדים עם הפרעות קשב וריכוז
תמיד יש סיכון במגע עם כספית – לנשים בהריון יש סיכון כזה לא רק לגבי עצמן אלא גם לגבי היילוד. סיכון כזה קיים אצל נשים הרות המקבלות חיסונים בזמן ההריון. לאחרונה פורסם בעיתון הרפואי Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine מחקר שהראה שאפילו כמויות כספית המצויות בחיסונים, להן נחשפות נשים בזמן ההריון, עלולות לגרום להולדת ילדים עם הפרעות קוגניטיביות מסוג ,ADHD היפראקטיביות ותופעות התנהגותיות דומות.

ADHD בעיות ריכוז קשב היפראקטיביות. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי USCDC

ADHD בעיות ריכוז קשב היפראקטיביות. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי USCDC

מחקר זה הוכיח שלכספית יש נזקים נוירולוגיים, כאלו שפוגעים לא רק באשה המקבלת חיסונים אלא גם בילדיה. במחקר נמצא כי חשיפה לתימרוסול, תוסף מכיל כספית אותו מכניסים לחיסונים נגד שפעת, מסוכן הן לאם והן לילדיה.
דר’ שרון מביה”ס לרפואת הציבור באוניברסיטת בוסטון ועמיתיה מצאו שכספית, אפילו בכמות של מיקרוגרם אחד למיליליטר חומר חיסון, עלולה לגרום לנזק נוירולוגי חמור לילודים.

לעומת זאת, צריכת שמנים מכילי אומגה-3 עוזרת נגד התפתחות הפרעות קשב ולמידה שיכולות להתחיל כבר אצל עוברים. יש חיסונים המכילים פי 50 יותר כספית מן הסף שנמצא גורם להפרעות קשב וריכוז. הכמות של תימרוסול, תכשיר כספית, המוכנס לחיסון, גבוהה 2-3 פעמים לפחות מזו שנמצאה מזיקה – לפעמים אפילו גבוהה לאין ערוך יותר. 50% מהרכבו של התימרוסול היא הכספית, ויש חיסונים בהם נכנסת לגוף כמות כספית פי 50 יותר מהסף שנמצא מזיק, שהינו 1 מק”ג לסמ”ק.

בחיסונים חיים מוכנסת כמות של 25 מק”ג תימרוסול לחצי סמ”ק חומר חיסון וזה פי 50 יותר מהסף שנמצא מזיק. כמות הכספית המוכנסת, על-ידי חיסונים, לגופם של תינוקות עולות על כמות הכספית ממקור של אכילת דגים שנחשבת לבטוחה למבוגרים בארה”ב. בל נשכח שתינוקות לאין ערוך יותר פגיעים ממבוגר מאחר ומוחם ממשיך להתפתח אחרי הלידה.

מקורות
http://www.jaapa.com
http://www.vaccinesafety.edu/thi-table.htm
http://www.immunizationinfo.org
http://www.naturalnews.com/038037_pregnancy_vaccines_ADHD.html#ixzz2CvkqsChS

 

– האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.  

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466

דילוג לתוכן