חוסר חמצן עומד ברקע של הכחדת בעלי חיים ושל מחלות לב וסרטן אנושיות (1)
כיום אנו עדים לתהליך הכחדה של בעלי חיים. במיוחד נכון הדבר לגבי דו-חיים, עטלפים, דבורים ופרפרים (2,3). בשנות ה-40 וה-50, בחורף, מיליוני קרפדות היו מקפצות אחרי גשם על כל הכבישים. רבות מהן נדרסו. כיום, שוב אין רואים אותן יותר (4). בנוסף, יש תהליכי התמוטטות של כוורות. משפחות שלמות של דבורים קורסות ונעלמות. פרפרים בעולם הולכים ומתמעטים. עטלפים מתו בהמוניהם.
מדענים בכל העולם חוקרים את הבעיה. היו שתלו תהליכים אלו בהתפשטות מחלות פיטריות, מחלות ויראליות, בשימוש בקוטלי חרקים, זיהום תעשייתי, הרס בתי-גידול ושינויי אקלים. אף אחד מהחוקרים לא קשר תהליכי הכחדה אלו בשינוי שהוא, כפי הנראה, המפתח לכל זה – ירידה בכמות החמצן באטמוספרה.

תאים של מחלת הסרטן. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. מאת: Julo-Rak

חוסר חמצן הוא גם הסיבה העיקרית למחלות הקטלניות ביותר כיום, מחלות לב וסרטן. מחלות לב נגרמות ברוב המקרים כאשר יש חסימה בעורקים הכליליים ולא מגיע מספיק חמצן ללב. סרטן נגרם ממחסור של חמצן בתאים. אם נשימת התאים פוחתת בכ-35% או יותר, הם עלולים להפוך לתאים סרטניים. בעבר היו הכחדות נרחבות של בעלי חיים – בסוף תקופת הפרם ובסוף תקופת היורא. תולים את הכחדת בעלי החיים בעליה ברמת הגז .CO2 אבל, ביטוי גורלי ביותר של עלייה כזו הוא ירידה ברמת החמצן באטמוספרה. בעידנים קודמים, למשל סוף תקופת הקרטיקון התחתון, רמות CO2 באטמוספרה עלו מ-350-500 חלקי מיליון ל-2300 ועד 10,000 ח”מ (5,6). בעקבות זה הייתה הכחדה של מעל ל-95% ממיני בעלי החיים עלי אדמות, בעיקר הגדולים יותר, אלו שמשקלם היה כ-30 ק”ג ויותר. אבל, אין כמעט אזכור לכך שעם עלייה כה דרמטית ברמת CO2 בהכרח הייתה ירידה דרמטית ברמת החמצן באטמוספרה. בכדי לייצור רמות כאלו של CO2 , האטמוספרה, בתחילת התהליך באותם ימים הייתה צריכה להכיל 38% חמצן, לעומת 21% כיום. מן הראוי להזכיר כאן שפחמן כמות שהוא איננו רעיל לבני אדם. פחמן אלמנטלי לא רעיל לבני אדם ולבעלי חיים.

אין גם שום עדות לכך שהעלייה ברמת CO2 ב-65 ח”מ מאז שנת 1958 גרמה נזק ישיר לבעלי חיים. אצל כורי פחם במיוחד, גם אצל תושבי עיר, יש משקעי פחמן בסמפונות ובריאות. אבל, לא נקשרו לכך פתולוגיות. לא נמצא גם קשר ישיר בין תופעה זו לבין סרטן. אם יש נזקים לכורי פחם, גם לסתתים, הסיבה היא משקעי צורן בריאות כמו גם משקעי מינרלים נוספים המצויים בפחמי האבן.
עד היום לא נמצאו שום הוכחות לנזק בריאותי ישיר בגלל עליה ברמת CO2. עלייה ברמת CO2 באטמוספרה מגבירה את עוצמת הצמיחה של עצים ועשבים. בתהליך הפוטוסינתזה, צמחים קולטים CO2 מן האוויר ובעזרת קרני השמש בונים ממנו פחמימות ושומנים. ביחד עם תרכובות חנקניות, זרחניות וגופריתיות הם בונים חלבונים.

אפילו מחסור מה בחמצן הוא בעייתי. למרות זאת, מרבית החוקרים בעולם מתעלמים מנושא זה. כולם מתעניינים ב-CO2, מבלי לשים לב לכך שעליה בכמותו בהכרח גורמת לירידה ברמת החמצן.
חילוף החומרים של עטלפים דומה לזה של בני אדם, גם חילוף החומרים של דבורים ופרפרים. זה נכון בכל תקופת חייהם, חוץ מתקופת היותם גולם. במצב בריאות תקין, מוצרי פירוק של פחמימות, שומנים וחלבונים נכנסים למעגל קרבס ומתפרקים למים ולפחמן דו חמצני לשם יצירת מולקולות של .ATP הגז CO2 נפלט בנשיפה, המים משתתפים בכל תהליכי הגוף (7). באין מספיק חמצן, פירוק רכיבי התזונה בגוף נפגע וזו הסיבה העיקרית להיכחדות של פרפרים, דבורים ועטלפים. אצל בני אדם חוסר חמצן זה גורם, בין השאר, לפיברומיאלגיה ולסינדרום עייפות כרונית ואין מי שמחוסן בפני זה (8). זה קורה בעיקר לאנשים שלא עמידים מספיק לעקה של חוסר חמצן חלקי, מצב שהחל להתפתח בשלהי המאה ה-20. לאנשים כאלו יש, בדרך כלל, נטייה גנטית לסבול ממצב של חוסר חמצן חלקי. יש המייחסים מחלה זו לאלרגיה, רגישות לכימיקלים, זיהום סביבתי, חיידקים, בעיות סוכר – אינסולין – אדרנלין, סטרס וקשיי חיים. ברקע האמיתי של המחלות האלו עומד חוסר חמצן.

קריסת כוורות דבורים
החל מראשית שנת 2006 התגלתה בארה”ב תופעה של קריסת כוורות דבורים (9). במהלך החודשים שלאחר מכן החלה תופעה זו להתפשט גם באירופה ובטייוואן. מחקר אחד מצא שרבע מהכוורות קרסו. מחצית מהכוורות שקרסו היו ללא כל דבורים, באחרות מצאו מספר דבורים מתות. היו שתלו תופעה זו במחלות או מזיקים של דבורים כמו וירוסים, קרדיות או פיטריות, קוטלי חרקים כמו תרכובות ניקוטיניות ומסיבות אחרות (4). העלו חשדות שזה בגלל קרינה אלקטרומגנטית, גידולים שעברו הנדסה גנטית כמו תירס למשל ועוד. התירס אמנם מופרה ע”י רוח, אבל דבורים אוספות גם ממנו אבקת פרחים. אף לא אחד העלה אפשרות של חסר תזונתי פונקציונאלי כסיבה אפשרית. סיבה כזו לא יוחסה גם להשמדות של בעלי חיים אחרים.
יש שלוש סיבות קשורות שיכולות להסביר את קריסת הכוורות:
1) כל הסיבות שהוזכרו קשורות גם לחוסר איזון חמצני.
2) לכל אחת מהסיבות יש השפעה על האחרות.
3) למעשה אין כמעט מחלות שנגרמות רק מסיבה אחת.

לפי מחקריה של פרופסור דיאנה קוקס פוסטר, בכוורות שקרסו, הדבורים נוגעו במספר רב של אורגניזמים גורמי מחלות. היו מעט הוכחות לנגיעות בפרוטוזאות או קרדיות. מחלות רבות כאלו נגרמות בגלל סטרס על כוורת הדבורים. במיוחד, דבורים בוגרות נמצאו נגועות בפיטריות (10).

הופעת מחלות פיטריות קורית במקרים של דיכוי המערכת החיסונית של הדבורים, אבל אף אחד מן הנגעים לא היה הסיבה הראשונית לדיכוי המערכת החיסונית. בכוורות שקרסו הייתה נגיעות של פיטריות אספרגילוס ומוקור – שתיהן מוכרות כפתוגנים לדבורים כבר משנות ה-30. הן מייצרות טוקסינים, אבל בעבר הן לא היוו כמעט בעיה למשפחת דבורים. מתוך הכרת הדרך בה פיטריות כאלו פוגעות בבעלי-חוליות, כולל באדם, ניתן להסיק איך הן פוגעות גם בדבורים.
פיטריות כאלו מתפתחות אצל בני אדם בתנאים של רמת חמצן נמוכה. אלו פוגעות גם בדבורים. פיטריות כאלו שכיחות גם אצל חולי פיברומיאלגיה וסינדרום עייפות כרונית. רופאים לא בודקים בדרך כלל אפשרות לנגיעות כזו של פיטריות.

עטלפים מטושטשי חושים
עטלפים מעופפים בלילות ובחורפים הם שוכנים במצב של תרדמת חורף במערות. אבל, כיום יש עטלפים רבים, בארצות צפונית בארה”ב, שבגלל ערפול חושים, יוצאים ממאורותיהם ביום, בחורף, ומעופפים עד שהם נופלים ומתים. בשנת 2007, 90% מהעטלפים שהיו אמורים להימצא בשנת חורף מתו באותו חורף קר (11). רבים מהם עופפו ביום ונפלו לשלג ומתו. רבים נמצאו מתים במחילותיהם. במאמר שפורסם בשנת 2008 בניו יורק טיימס נאמר שזהו האיום היותר חמור על עטלפים בארה”ב. אצל רבים מהעטלפים שמתו נמצאו נקודות לבנות בריאות, מה שמלמד על נגיעות בפיטריות שמשגשגות בתנאי מיעוט חמצן. מחסור בחמצן ומטבוליזם של תסיסה שגרמו להתפתחות פיטריות הם הגורמים לתחלואה בעטלפים.

עטלפים טורפים חרקים מעופפים ובכללם עשי לילה ממינים שונים שמזיקים לצמחים. מחקר מצא שבהעדר עטלפים, יש פגיעה ב-153% רבה יותר בירקות ופירות המשמשים למאכל אדם לעומת הפגיעה באזורים עם עטלפים. בהעדר ציפורים, הפגיעה הייתה ב-63% רבה יותר. באשר לגידולי מספוא, העדר עטלפים העלה את פגיעת זחלי העשים בהם ב-207%, העדר ציפורים העלה את הפגיעה בהם ב-67%. מסקנת מחקרים אלו היא שלעטלפים יש חשיבות אקולוגית רבה ביותר.

פגיעה בפרפרי יום
מאז שנת 1990 ועד היום, אוכלוסיית פרפרי היום באנגליה הצטמצמה ב-80%. סביר להניח שגם כאן הסיבה היא חוסר חמצן והתפתחות פיטריות פתוגניות.

ומה עם בני אדם?
התחלואה של בני אדם במחלות לב וסרטן לסוגיו נמצאת בעלייה מתמדת. בדרך כלל, תושבי ערים חולים יותר, אם כי לא נפקד גם חלקם של חקלאים שמרססים עם שלל כימיקלים. באוויר שבערים יש פחות חמצן, יותר גזים אחרים כמו גזי פליטה של רכבים. מחקרים הראו שאם נשימת תאים פוחתת ב-35%, תאים אלו עלולים להפוך לתאים סרטניים. זה יכול לקרות בגלל אויר מזוהם, שהוא גם דל בחמצן. מחלות לב וכלי דם נגרמות אף הן בחלקן מהימצאות באוויר לא צח, אויר שבין שאר המפגעים שבו הוא דל חמצן. לא רק בעלי החיים נפגעים משינויים באטמוספרה.

הצעת פיתרון להכחדה של דבורים
אם הכחדת הדבורים נגרמת בגלל מיעוט חמצן בכוורות ולא בגלל חוסר חמצן באטמוספרה, יתכן שפתרון לכך הוא להעמיד בלוני חמצן במכוורת ולכל כוורת להזרים, בעזרת צנרת מתאימה, חמצן בכמות מאוד מדודה, שתכפר על הידלדלות החמצן באטמוספרה.

מקורות

1) Majid A. Dysox and climatic chaos: the primacy of oxygen issues over carbon issues.

2) Watabe M. Pollination worries rise as honey bees decline. Science 1994;265:1170.
3) Tuitle MS. How North America’s bats survive the winter. Available at http://batcon.org/batsmag/v9n3-2.html.
4) Becker. Habitat split and the global decline of amphibians. Science2007;318:1775-1777.
5) Malthe-Soren A, et al. Release of methane from a volcanic basin as a mechanism for initial Eocene global warming. Nature 2004;429:542-543.
6) Dickens GR, et al. Subtropical Arctic Ocean temperatures during the Paleocene/Eocene thermal maximum. Nature 2006;441:610-613.
7) Ali M. Darwin, oxidosis, dysoxygenosis, and integration. K Integrative Medicine 1999;3:11-16.
8) Ali M. Fibtomyalgia: an oxidative-disoxygenative (ODD). J Integrative Medicine. 1999;3:17-37.
9) Hayes J. Colony Collapse Disorder Preliminary Mid-Atlantic Apiculture Research and Extension Consortium MAAREC)-CCD Working Group, 2006-01-05);22

10) Prepared Testimony of Diana Cox-Foster, Professor Department of Entomology. The Pennsylvania State University before the U.S. House of Representatives Committee on Agriculture Subcommittee on Horticulture and Organic Agriculture on Colony Collapse Disorder in Honey Bee Colonies in the United States. March 29, 2007.
11) Kalkl MB, et al.. Bats Limit arthropods and herbivores in a tropical forest. Science 2008;320:71.

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466