חג פסח ומשמעות יציאה מיצרים ומעבדות לחירות

ההגדה מיועדת ללמדנו, ברובד הסמוי- האישי שבה, את היציאה מ-יצרים, השינוי והשחרור מהעבדות ליצרים, מהשליטה של יצר הרע, תאוות החומר, גשמיות מושחתת ובלתי מאוזנת, שביעה, העדר צניעות, אגו וגאווה, המובילים אותנו לנהוג באופן פוגעני, אגואיסטי ותועלתי. 

מצה - המאכל המסורתי בחג הפסח. לבריאות ? מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש cc3-by-sa. צילום: David. R. Tribble

הדגש שהעניקו חז”ל להתמרה הרוחנית והמעשית האישית מתמקד ביציאה המתמדת מכבלי השעבוד המטריאלים והרוחניים המרחיקים את האדם מהבנת המטרות והיעדים הנשגבים שבחיים, ברמה הדתית, הרוחנית והקיומית של האדם.

תהליך ההתמרה והשחרור מעבדות לחירות הוא תהליך מורכב ותמידי, ועל האדם להמשיך ולהתכוונן אליו בכל ימי חייו, באופן שיהא מודע לעקרונות הרוח, ישמור על חירותו שלו מעצמו, וימנע ככל הניתן ממחשבתו וגופו להיות מקובעת, קשורה בחבלי ההרגלים המחשבתיים וההתנהגותיים המזיקים, וימנע מהתנהגויות יצריות הפוגעות באחר ובחירויותיו, עשייה אגואיסטית משוללת התחשבות ואכפתיות כלפי הנזקק.

יציאה מיצרים אין משמעותה הימנעות ואיסור על מימוש התשוקות, המאווים התשוקות והצרכים, אלא עשייתם מתוך אהבה עצמית ואהבת הזולת, מתוך כבוד עצמי של אדם לעצמו ומתוך כבוד של אדם לאחרים, העדר אפלייה, קבלה, הענקה, חמלה, אמפתיה וקשב לאחר.

בהקשר של יציאה מעבדות לחירות אישית ראויה לציון הכפירה בנורמות חברתיות ואיסורים חברתיים או מנהגים מקובלים כנושא מאתגר בהקשר של היציאה של הפרט והחברה מכבלי השעבוד הנורמטיבי לחירות אישית ומימוש עצמי משום שלעיתים מה שחשוב הוא דווקא ההימנעות מהליכה בתלם, היצירתיות, התעוזה, האכפתיות והחמלה לשנות סדרי עולם ולשחוק נורמות ומנהגים קיימים, באופן שישנו את הקיים ויכניסו לחיים של הפרט והחברה נורמות נעלות יותר, המציבות את ההתחשבות בכבוד הזולת, בחירויות, בעקרונות “ואהבת לרעך כמוך”, ו”אל תעשה על חברך מה ששנוא עליך”- “חיה ותן לחיות” בהם שזורים יסודות של פתיחות, קבלה ונתינה.