זן בודהיזם : מהי תורת הזן ?
זן הוא המושג היפני של הזרם של הבודהיזם המכונה מהיינה. מקורו של זן בסין, ביפן, ויאטנם וקוריאה.
בודהה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. מאת: PHGCOM
בעוד שבודהיזם ככלל מייחס חשיבות להגעה למודעות, למידה ותרגול כדרך להארה, הרי שתורת זן מתמקדת בפרקטיקה של מדיטציה יומיומית עכעניין שגרתי הנטוע בפעילויות שכיחות, כדרך להארה. לימוד עיוני, ע פי הזן אינו הדרך להגיע להארה כי אם תרגול מדיטטיבי שכיח ככל האפשר.
על פי הזן, ההארה מגיעה מהעשייה המודעת. העשייה המודעת מגיעה בעקבות ועם תרגול מדיטציה בפעילויות רגילות. לפיכך, בתורת הזן הבודהיסטי תרגול המדיטציה נעשה במהלך פעיולות שונות כמו תרגול של מדיטציה בעת האכילה, מדיטציה בעת שירת מזמורים, מדיטציה בזמן ההליכה ועוד.
תורת הזן התפתחה באופן מעמיק הרבה מעבר לפרקטיקה המדגישה את חשיבות המדיטציה בלבד כדרך חיים, והיא ומפרטת את משמעות המדיטציה וחשיבות המודעות, העיסוק, התפילה, הוקרת התודה, החיים בהוויה, הצניעות, הוויתור על האגו, חיים של שירות והתרחקות מהבלי הקיום של העצמיות והאגו.
מדיטציית זן, במיוחד בתנוחת ישיבה, אך גם בתנוחות אחרות, מכונה זַאזֵן Zazen. לרוב המדיטציה המכונה זאזן של תורת הזן נעשית בתנוחת חצי לוטוס או תנוחת לוטוס בישיבת סייזה. מדיטציית זאזן נעשית מידי יום לפחות למשך מספר דקות, ועל פי תורת הזן בודהיזם תרגול מדיטצייה מספר פעמים ביום חשובה ומיוחד הקפדה על שגרה יומית- כלומר לבצע את המדיטציה – מדיטציית זאזן מידי יום.
