שם הספר: הרוע ושברו – שיטת הנתיב להתמרת העצמי הנמוך

מחבר הספר : אווה פיירקוס, דונובן ת’סנגה

סוג כריכה: רכה

מספר עמודים : 232

מוציא לאור : הוצאת מרקם

תחום: רוע, טוב, התמרה עצמית, טרנספורמציה, עצמי, עצמיות, זהות, דימוי עצמי, אגו

תקציר: בספרם ” הרוע ושברו – שיטת הנתיב להתמרת העצמי הנמוך” מציגים המחברים אווה פיירקוס ודונובן ת’סנגה בפני הקוראים את שיטת הנתיב- שיטה שבבסיסה ההנחה לפיה “לא ניתן להתעלות מעל הרוע לפני שמתמירים אותו…” שיטה המאפשרת לא לחשוש מן הפחד או להכחיש את שורשיו אלא “לראות את צידנו האפל בבהירות, להבין את שורשיו וסיבותיו” ולהעמיק להבין וליישם את האופן באמצעותו ניתן להתמיר את צידנו האפל.

“האושר אינו תלוי בנסיבות חיצוניות או באנשים אחרים… אדם בעל בגרות רוחנית יודע שהוא עצמו מסוגל ליצור אושר בחייו, לא רק בתוכו קודם כל, אלא גם בחוץ, כתוצאה בלתי נמנעת מאושרו הפנימי. דוקטרינה זו היא אבן היסוד לשיטת ההתמרה העצמית.. המפתח הראשון לאושר הוא ידיעה עצמית…” הספר מתמקד באותם חלקים בעצמנו שאנו מעדיפים לשכוח ולהתעלם מהם- בסיס הרוע בזהות העצמית.

בחלקו הראשון של הספר ” הרוע ושברו – שיטת הנתיב להתמרת העצמי הנמוך” עוסקים המחברים בהיכרות העצמי ומתארים את הנחת הרוע הקיים בכל אחד בבחינת ידיעת העצמי, וכך מטפלים בנושאים שהם עיקר העצמיות בהנחת הרוע וביניהם סוגיות כמו העצמי הנמוך והגבוה, הונאת העצמי, תמורות רגשיות, צמיחה רוחנית וחקירה עצמית, זיהוי מגרעות המושתת על “שלוש המגרעות העיקריות”, חוק האחווה, דימוי עצמי, העצמיות כרפלקציה של אהבת ילדות או חווית ילדות פגועה, דימוי עצמי אידאלי, ביקורת עצמית, ודפוסים הרסניים בשינוי וחוסר סיפוק.

בחלקו השני של הספר – “הצמדות לשליליות” עוסקים המחברים בסוגיות ובהן מציאת ה”לאו” הלא מודע, התבוננות במחשבות המודעות למחצה, השוואת החיוב לשלילה, הצפת הבעיות, החתירה להעלות מעל הרגו, מהות הרוע, אכזריות, קהות רגשית, תשוקה לשלילי, הרסנות, חסימות אנרגטיות מיניות ועוד.

בחלקו האחרון של הספר “הרוע ושברו – שיטת הנתיב להתמרת העצמי הנמוך” מתמקדים המחברים בתהליך השינוי – נתיב הטרנספורמציה באמצעות הטעמת התובנות באשר לתפקיד האגו, המדיטציה של נתיב ההתמרה, חינוך מחדש של העצמי ההרסני, הזדהות, הרחבת התודעה והתעלות בארבעת שלבי מודעות, סילוק פחדים, ויתור על התכוונות שלילית, מעבר להתכוונות חיובית וצמיחה של המרחב הפנימי למימוש החיים האלוהיים בעזרת דמיון חזותי בשאיפה למצב האחדותי.