מדענים פיתחו טכנולוגיה ייחודית למיפוי הקשר בין מיקום גאוגרפי לבין הרגשות שאותו מיקום מעורר בנו
כיצד הרגשתם בפעם האחרונה בה נכנסת לבית הספר בו למדתם ? מהו טיבו של הקשר בין המיקום הפיזי גאוגרפי שאנו מצויים בו לבין הרגשות שאנו חשים? אילו מקומות נוטים לשמח אנשים ואילו מקומות גורמים להם כעס או עצב? מחקר של מדעני הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ובמעבדות המחקר של AT&T שופך אור על תשובות לשאלות אלה.
המחקר בוצע במסגרת לימודי הדוקטורט של תלמיד המחקר בן גלון בהנחייתם של פרופ’ ירח דויטשר מהטכניון וד”ר ירון קנזה מ- AT&T. השלושה פיתחו מערכת אלגוריתמית ליצירת מפת רגשות במרחב עירוני, בהתבסס על ניתוח הודעות במדיה החברתית כגון ציוצים בטוויטר. , המחקר מאפשר לגלות את המתאם (קורלציה) בין מיקום ומצב רגשי.
מפות רגשיות התבססו עד היום על ניטור של מתנדבים באמצעות אמצעי חישה העוקבים אחר דופק, לחץ דם וכדומה. שיטה זו מגבילה את כמות המידע שניתן לאסוף. כעת, בשל פיתוח שיטה זו ניתן לייצר מפות המבוססות על מידע עצום. מדעני הטכניון הצליחו לשייך רגש למקום בעזרת ניתוח תחבירי של הודעות המכילות תגי מיקום. האלגוריתם שפיתחו מדעני הטכניון מאפשר לאתר קשרים מובהקים בין רגש למקום ולנפות את הקשרים המקריים.
שימושים מעשיים למפה רגשית
מפת הרגשות המיוצרת בטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מציגה את הרגשות האופייניים המבוטאים במקומות שונים. למפות מסוג זה מגוון שימושים אפשריים – לדוגמה, הן עשויות לסייע לתייר לבחור במקום הצפוי לעורר בו שמחה או רגשות רומנטיים ולהימנע ממקומות המשרים כעס ואיבה. מתכנני ערים יוכלו כעת לזהות אזורים שבהם התכנון מעורר רגשות שליליים ולשנותם כך שיעוררו רגשות אחרים. חוקרים במדעי החברה יוכלו ללמוד על קשרים בין התנהגות של קהילות לבין סביבתן ולזהות למשל אזורים המעצימים רגשות אמנותיים או זעם העשוי להוביל לאקטיביזם פוליטי.
המדענים התמודדו עם שלושה אתגרים עיקריים. ראשית, הודעות במדיה החברתית הן לרוב קצרות, כתובות ברישול ומכילות ביטויים, קיצורים וסלנג ולכן קשה לבצע אפיון רגשי מדויק שלהן. שנית, בכל מקום מבוטא מנעד רחב של רגשות, ולכן חשוב לסנן את הקשרים הדלים והאקראיים ולהשאיר רק את הקורלציות המשמעותיות והמובהקות. שלישית, כדי לקבל תוצאות משמעותיות בזמן קצר דרוש אלגוריתם מהיר המסוגל להתמודד עם כמויות נתונים עצומות.
את תוצר המחקר שלהם בשיטתם הייחודית בחנו המדענים על מאגר של עשרות מיליוני הודעות שנוצרו בעיר ניו יורק. כעס, למשל, זוהה ברמה גבוהה בתחנות תחבורה ציבורית. עצב וכעס – בבתי ספר תיכוניים. חרדה – בקמפוסים אוניברסיטאיים אך גם במוזיאון השעווה של מאדם טוסו. שמחה, המלווה לעתים בהפתעה – במסעדות ובפארקים. כל הרגשות שנבחנו הופיעו בשכיחות גבוהה באזורי תיאטראות ובתי קולנוע.
הדוקטורנט בן גלון מציין כי המשך המחקר יתמקד בניתוח מעמיק של התוצאות, וזאת על מנת להבין את הסיבות לקישורים שאותרו בין רגש למקום, ובהכנסת ממד הזמן למפות הרגש החדשות. המחקר נערך בארה”ב בין השאר בשל השימוש הרב שעושים האמריקאים ברשתות כגון טוויטר, אבל הטכנולוגיה רלוונטית בכל מקום שבו נעשה שימוש נרחב ברשתות אלה.
