ראשי » הוליסטיקה-כללי, התפתחות אישית-הגשמה עצמית, מודעות עצמית, מיסטיקה, קואצ'ינג-התפתחות אישית » האדם החושב: אוגוסט רודן הקומדיה האלוהית וחטאי האדם

האדם החושב: אוגוסט רודן הקומדיה האלוהית וחטאי האדם

האדם החושב: רודן, הקומדיה האלוהית וחטאי בני האדם

“האדם החושב” הינו פסלו המפורסם ביותר של הפסל הצרפתי הנודע אוגוסט רודן Auguste Rodin. פרנסואה אוגוסט רנא רודן נולד היום לפני 172 שנים בתאריך 12 בנובמבר שנת 1840 בעיר פריז שבצרפת ונפטר בעיר מודון שבצרפת בשנת 1917 כשהוא בן 77. אוגוסט רודן נולד למשפחה עניה והוא התפרנס בחוק במשך שני עשורים, למרות כישרונו הרב עד לקבלת ההכרה לה ציפה החל מיצירתו “תקופת הברונזה” שבעקבותיה הוזמן אצלו פיסול רב מימדים של שער כניסה גדול מברונזה שעתיד היה להיות בכניסה למוסיאון לאומנות דקורטיבית (מוסיאון שלא הוקם), אשר היווה את המקור ליצירתו החשובה והמפורסמת מכל- “האדם החושב”. 

יצירתו של אוגוסט רודן הוזמנה כאמור כשער למוסיאון כאשר האב טיפוס ליצירתו היה שער פתח הבפטיסטריום של פירנצה שהוצב על ידי לורצו גיברטי באיטליה. פסל “האדם החושב” של רודן מהווה מחד את סימבול המתאר את דמות האדם החוקר, המבקש משמעות וידע כפי שמשתקף בהבעת ההתבוננות, החקרנות והפסימיות האינטלקטואלית החקרנית של שלהי המאה ה19. בנוסף לכך היוותה דמות “האדם החושב” את דיוקנו של דנטה אליגיירי, המשורר והפילוסוף האיטלקי, מחבר “הקומדיה האלוהית”.

האדם החושב – דנטה או הסימבול ההוגה משמש כר פורה להגות פילוסופית הקשורה לפסלו של רודן בדמות דנטה והאדם החושב כסמל בהקשר של הקומדיה האלוהית שהיא ספרו המפורסם של דנטה. זו, מעניקה תובנות מעמיקות בדבר אותן מחשבות “שהיו עשויות להטריד את דנטה” או את אותה דמות של “אדם חושב” של רודן, ההוגה במשמעות החיים, האושר, הסבל, תאוות בני האדם ויצירתו: כך קשורה “הקומדיה האלוהית” לדיון בעולם הרוח, ההגות, הנפש, הפילוסופיה, הרוחניות, הרוח והחומר, המיסטיקה ועולם הרוחות השחור – הגיהנום וגן העדן והחוטאים- בני האדם המתייצבים בפניהם לנוכח חטאיהם הנוגעים למעגל הלימבו, מעגל התאווה של החוטאים הנגועים בעוד, תאוות ותשוקה יתרה לחומרניות לעומת המימד הרוחני והנפשי. זאת מלבד מעגל חטאי הגרגרנות, הזעם, הגאוותנות והעצלות, האלימות, הכפירה והרמאות. כאז כן היום, דמות “האדם החושב” מעלה בפני המעוניינים בכך, תובנות חשובות באשר לערכים החשובים בחיינו ומספקת פרספקטיבה חשובה להבנה של הדברים בעלי הערך בחיינו, חשיבות הערכים הבסיסיים של כבוד הדדי, נתינה, איזון רוחני ונפשי, חברות, אמונה, אהבה עצמית וחיבה לזולת ועוד.

 

דילוג לתוכן