דברי היואן על המוות

מוות – חלק 8 מתוך הפרק השמיני מתוך הספר- “ידי אור – מדריך לריפוי באמצעות שדה האנרגיה האנושי” מאת ברברה אן ברנן. הוצאת מרקם

דברי היואן על המוות
המדריך שלי נשא דברים על תהליך המיתה, וברצוני להביא כאן מדבריו. ראשית, הוא אומר שהמוות אינו מה שאנו מבינים שהוא, אלא מעבר ממצב תודעה אחד למשנהו. הֵיוֹאָן אומר שאנו כבר מתנו, בכך ששכחנו מי אנחנו. אותם החלקים מתוכנו שנשכחו, חסומים בפני המציאות, ואנו התגלגלנו בחומר במטרה להשיב אותם לעצמנו. לכן, אף שאנו פוחדים מן המוות, הרי שכבר מתנו בעבר, ובתהליך ההתגשמות, השב וממזג אותנו עם הווייתנו הגדולה, אנו מוצאים למעשה יותר חיים. הוא אומר כי הדבר היחיד שמת הוא המוות עצמו.

במהלך חיינו, אנו גודרים עצמנו בפני חוויות שאנו מעוניינים לשכוח. אנו עושים זאת ביעילות כה רבה עד כי איננו זוכרים רבות מהן. אנו מתחילים בתהליך גידור זה מוקדם בילדותנו, וממשיכים בו לכל אורך החיים. ניתן לראות חלקים מגודרים אלה של תודעתנו במונחים של חסימות, ואנו נדון בהם בפרק העוסק בתהליכים פסיכולוגיים. היואן אומר שהמוות האמיתי כבר התרחש בהקמתה של אותה חומה פנימית.

“כפי שידוע לכם, הגורם היחיד המפריד בינכם לבין דבר כלשהו הוא אתם עצמכם. והדבר החשוב הוא שהמוות כבר אירע באותם חלקים של עצמכם החסומים בפניכם. מנקודת התצפית שלנו, זו אולי ההגדרה הברורה ביותר לדבר שבני האדם מכנים בשם מוות. זהו מצב שבו אתם חסומים מפני משהו ונפרדים ממנו. זוהי שיכחה. זהו המצב שבו שכחתם מי אתם, זהו המוות. אתם כבר מתתם. למעשה, אתם התגשמתם כאן במטרה להביא אל החיים את אותם החלקים שלכם הנמצאים כבר במה שאתם מכנים בשם מוות, אם עלינו להשתמש אי-פעם במילה זו. אותם חלקים כבר מתו.

“ניתן לראות את תהליך המיתה, זה שאנו מעדיפים לכנות בשם מעבר לתודעה רחבה יותר, כתהליך המתרחש בשדה האנרגיה. אנו נתאר זאת כעת במטרה לעזור לכם להבין את תהליך המיתה מזווית הראייה של ההילה. השדה עובר ניקוי, טיהור ופתיחה של כל הצ’קרות. כאשר אתם מתים, אתם עוברים למימד אחר. מתרחשת פעולה של פיזור בשלוש הצ’קרות התחתונות. מתרחשת פעולה של פיזור, ושימו לב לכך שאנו אומרים פיזור, של שלושת הגופים התחתונים.
“אלה מכם שצפו באנשים במותם, ראו את האיכות המבהיקה של הידיים, של הפנים, של העור. זהו גוון מבהיק של אם הפנינה, המופיע כאשר האדם עומד למות, והעננים המבהיקים והיפים מתפזרים להם. עננים אלה הם גופי האנרגיה התחתונים, שתפקידם לקיים את הגוף הפיסי. הם מתפוררים. הם מתפזרים באוויר, הצ’קרות שלהם נפתחות, וחוטים של אנרגיה יוצאים מהן. הצ’קרות העליונות הן חורים ענקיים הנפתחים אל ממדים אחרים.

“אלה הם שלבי המיתה הראשונים, כאשר שדה האנרגיה מתחיל להתפרק. החלקים התחתונים של שדה האנרגיה נפרדים מן העליונים. ואחר כך, במהלך שלוש שעות לערך סביב שעת המוות, מתרחשת פעולה של שטיפת הגוף, של טבילה, טבילה רוחנית של הגוף, בה שוטפת האנרגיה דרך הגוף כמו נביעה העולה לאורך זרם הכוח האנכי המרכזי. נביעה של אור זהוב שוטפת את הכול, וכל החסימות מטוהרות. ההילה משנה אז את גונה לזהב לבן.

“כיצד חווה זאת האדם הגווע במונחים של זיכרון? אתם כבר שמעתם זאת. האדם רואה את חייו/חייה שוטפים בשלמותם מנגד. ובכן זהו הדבר. בשדה האנרגיה קיימת תופעה הנלווית לשטיפת ההילה. כל החסימות משתחררות. כל החוויות הנשכחות מאותם חיים הופכות זמינות. כולן זורמות דרך התודעה. כך שוטפת כל ההיסטוריה של החיים הללו דרך התודעה, וכאשר האדם עוזב, עוזבת גם התודעה. זהו רגע הפירוק של רבים מן הקירות שנוצרו לצורך תהליך ההתמרה שנערך בחיים מסוימים אלה. זהו תהליך כביר של איחוד.

“עם פירוקם של קירות השיכחה בתוככם, אתם נזכרים במי שאתם באמת. אתם מתאחדים עם העצמי הגדול שלכם וחשים בקלות שלו ובמרחב העצום שלו. לפיכך המוות, בניגוד לדעה הרווחת, הוא חוויה נפלאה ביותר. רבים מכם קראו את התיאורים של אלה אשר הוכרזו כמתים קליניים וחזרו לחיים. כולם מדברים על מנהרה שבסופה יש אור קורן. הם מדברים על מפגש עם ישות מופלאה בקצה אותה מנהרה. רובם סוקרים את חייהם ומשוחחים על חיים אלה עם אותה הישות. מרביתם מגלים כי הם עצמם החליטו לחזור לעולם הפיסי כדי להשלים את הלימוד שלהם, וזאת למרות היופי הרב של המקום שבו היו. מרביתם אינם פוחדים עוד מהמוות, אלא מצפים לחוויה אדירה של השתחררות לתוך שלווה.
“כך מפריד הקיר שלכם בינכם לבין אמת זו: מה שאתם מכנים מוות הוא בעצם מעבר לתוך האור. המוות שאתם מדמים כי אתם עתידים לחוות נמצא בין החומות שלכם. בכל פעם שאתם מפרידים את עצמכם באופן כלשהו, אתם חווים מיתה בזעיר אנפין. בכל פעם שאתם חוסמים את זרימתו של כוח החיים המופלא שלכם, אתם יוצרים מוות קטן. לכן, כאשר אתם נזכרים באותם חלקים מופרדים של הווייתכם ומשלבים אותם מחדש לתוך עצמכם, המוות הוא כבר מאחוריכם. אתם שבים לחיים.

ככל שאתם מרחיבים את תודעתכם, נעלמת חומת העולם, אותה החומה שמפרידה בין המציאות הרוחנית למציאות החומרית מתפוגגת. כך מתפוגג המוות, שאינו אלא השחרור מחומת האשליה בשעה שאתם מוכנים ללכת הלאה. העצמיות שלכם מוגדרת אז מחדש כמציאות רחבה יותר. אתם עדיין אתם עצמכם; כאשר אתם משאירים מאחוריכם את גופכם, אתם נותרים עם תמצית העצמי. אתם יכולים לחוש באותה תמצית של העצמי במדיטציות העתיד/עבר (הניתנות בפרק 27, ריפוי עצמי). הגוף הפיסי שלכם מת, אך אתם נעים אל תוך מישור מציאות אחר. תמצית העצמי נשארת איתכם מעבר לגוף, מעבר להתגשמויות בחומר. וכאשר תעזבו את גופכם, אתם עשויים להרגיש שאתם קיימים כנקודה של אור זהוב, אך עדיין תרגישו את עצמיותכם.” 

לרכישת הספר “ידי אור – מדריך לריפוי באמצעות שדה האנרגיה האנושי” מאת ברברה אן ברנן בהוצאת מרקם