פרק מתוך הספר-מחשבות שבלב- משמעות החיים, הוית הטבע, אמת, חסר ואמונה
חלק ראשון – מתוך פרק י”ג מתוך הספר “מחשבות שבלב- משמעות החיים, הוית הטבע, אמת, חסר ואמונה “. מאת: פרופסור אבשלום מזרחי . הוצאת אופוס, 2014
דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים — על האושר —
מהוּת החיים
“דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ” (תהלים צב, טו)
“עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר” (משלי ג, יח)
“להיות מאושר, רוצה לומר להיות כה עסוק עד שלא יהיה לך זמן לחשוב אם אתה מאושר (אמירה סינית עתיקה)
האוֹשֶׁר — אושרו של האדם — הוא תחום המעסיק כל אדם ואדם, במוּדע או שלא במוּדע.
במוּדע, או שלא במוּדע, האדם שואף, מתפלל, עושה רבות במהלך חייו על מנת לחיות באושר — כל אדם והאושר שלו — אושר על פי ראייתו, הבנתו, רצונו ואמונתו.
לאושר פנים רבות. בני אדם שונים רואים את האושר במתכונת התואמת את ציפיותיהם. לא ניתן לקבוע מסגְרות חד-משמעיות למהות אושרו של האדם — של כל אדם — כמִקשה אחת.
כל אדם חותר להגיע אל מה שאנו קוראים “פסגת האושר” שלו. והשאלה הנשאלת — והיא נשאלת לאורך כל הדורות — מהו האושר?
מקור האושר
יש הטוענים שמקורה של המילה “אושר” בשפה העברית המקראית והיא נגזרת מהמילה “אִישׁוּר”. פירוש מילה זו הוא שהאדם מרגיש שיש אישור למעשיו. על כך מצינו בספר בראשית (ל, יג) “וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר”. פירושו של פסוק זה הוא שלאה הרגישה את עצמה מאוּשרת מכיוון שקיבלה אישור מהבנות שהיא אכן אישה הגוּנה.
אך השימוש המקובל במושג “אושר” אינו מתייחס בהווייתו ל”קבלת אישוּר”. אולם יש הטוענים שבתת-מוּדע אדם מאושר חש שבהיותו בפסגת “סולם האושר” קיבל “אישור” מבורא עולם לנהוג כפי שהוא נוהג.
הגדרת האושר על פי ויקיפדיה
אושר הוא רגש, המבַטא את מצבו הנפשי של האדם שמקורו בהנאה ובסיפוק. האושר מתאפיין בהרגשה חזקה של שמחת חיים, ויש לו סממנים פנימיים, כמו תחושות של התלהבות, רוגע ותקווה וסימנים חיצוניים, כמו חיוך, צחוק או שמחה. מצב של אושר כולל הרגשה טובה, בריאות, ביטחון, תענוג, שביעות רצון, שלוות נפש ואהבה. ניתן לתאר אושר גם כמצב של העדר סבל, דיכאון, שכוֹל, חרדה וכאב.
אכן, הגדרה מעניינת החובקת בתוכה זוויות שונות אשר כל אחת מהן בנפרד, וכולן ביחד, מצביעות על אושר.
